סיפור לחודש אדר

מעשה בשני עמי־ארצות שניסו כוחם בפלפול כתלמידי־חכמים. היקשה האחד: "הגמרא מלמדת שמשה רבנו עליו השלום נולד בז' באדר ואף נפטר בז' באדר. הכיצד? ואימתי אפוא הספיק להוציא את בני־ישראל ממצרים ולהוליכם עת ארוכה כל־כך במדבר?" השיב לו ה"גאון" השני: "שוטה שבעולם! פשוט, היתה זו… שנה מעוברת"!

הרבו בשמחה, כן?

סיפור לשבת

(מתוך תוכניתו של יהורם גאון)
אישה אחת רצה בבהלה אל הרב:
"רבי, בישלתי מרק עוף, אך בטעות נפלה לי חתיכת חמאה לתוך הסיר. האם המרק טָרֵף?"
שאל הרב: "כמה מרק בישלת?".
"סיר מלא!" ענתה.
המשיך הרב וחקר: "וכמה חמאה נפלה למרק?"
"חתיכה קטנה" השיבה.
"ובכן, החמאה בטלה בשישים, והמרק כשר לאכילה!" קבע הרב, והאישה הלכה לדרכה.

כעבור חודש, שבה האישה אל הרב. "מה הפעם?" שאל.
"כלום, כלום, הכל בסדר" אמרה. "רק רציתי להגיד לך שמאז שאני מוסיפה את ה־בטל בשישים, המרק הרבה יותר טעים".

שבת שלום.

סיפור ליום כיפור

נחתום אחד היה קונה בכל יום קילו חמאה משכנו האיכר. יום אחד החל הנחתום חושד כי האיכר מרמהו וכי גושי החמאה אותם קנה שוקלים פחות מקילו. החל הנחתום שוקל בכל יום ויום את גוש החמאה, ולאחר חודש של מעקב הסתבר שאכן באופן עקבי גושי החמאה שוקלים פחות מקילו!
ניגש הנחתום אל שכנו, הטיח בו את המספרים וגם הגיש לו כתב תביעה.
כאשר עמד בפני בית הדין, שאל השופט את האיכר האם חיבל במזיד במכשיר השקילה שלו.
“לא,” ענה האיכר. “אין לי כלל מכשיר שקילה”
“אזי כיצד שוקל אתה את החמאה?” שאל השופט.
“יש לי מאזניים,” השיב האיכר. “על כף אחת אני שם את גוש החמאה, ועל הכף השנייה אני שם את קילו הלחם שקניתי מהנחתום באותו הבוקר…”

גמר חתימה טובה.

הערה: את הסיפורון הזה פרסמתי בעבר בבלוג פתיתים. בנתיים, אתר בלוגלי, האכסנייה של פתיתים, הלך בדרך כל אתר ולכן אני מפרסם אותו שוב.