החנייה אסורה, מצלמים

הנה לכם עוד דוגמא כיצד המרחב הציבורי מופקע לטובת ההון והתאגידים ששוחים בכסף, אחרי שכיכר רבין הפכה לכיכר 10 ומוזיאון תל-אביב כמעט הפך למוזיאון עופר.

איילה צורף בהטוש סיפרה כי דיירי רחוב מאנה וחלק משדרות ח"ן בתל-אביב נאלצו לחפש לעצמם חנייה חליפית בימים האחרונים, במקום לחנות מתחת לבית. הסיבה: צילומי פרסומת של "יטבתה". ותשכחו מטעם של מחלבה קטנה: ?יטבתה" היום הוא מותג שבבעלות תאגיד "שטראוס-עלית".

דייר שבא להחנות את רכבו, נחסם בידי פקח של העירייה וגילה שחניות רבות פנויות אחרות נחסמו באמצעות סרטי סימון על מנת שלא יפריעו לצילומים. כשדרש הדייר הנרגז לראות את אישורי העירייה והמשטרה לעניין, הראו לו הפקחים אישור… ליום המחרת. בריוני הרשות העירונית סרבו להראות לאזרח אישור תקף לאותו יום. על האישורים היה חתום שבי מזרחי, אחראי התרבות בעירייה. תרבות? ממתי פרסומות מסחריות הן תרבות?? ומה עם קצת תרבות שלטונית?

כצפוי, שטראוס-עלית התנערו מאחריות, חברת ההפקות סירבה להגיב ודובר העירייה התמהמה עד סגירת הגיליון. לבי על דיירי הרחוב המסכנים בעיר שגם כך המילה "חנייה" בה היא מילה גסה. אני לא יודע מה איתכם, אבל לדעתי לכל הסיפור הזה יש טעם של שוקו מקולקל.

מומחה לסיבובים

לא רוצה להגיד "אמרתי לכם". אבל אמרתי, ולצערי צדקתי. זה מה שקורה שמפקידים את הגה המדינה בידיים של מישהו ששני פרסומאים מושכים לו בחוטים. מלחמה מיותרת, עורף מרוסק וצבא ששכח את עצמו מאחור. כל אלה בהחלט דורשים ועדת חקירה ממלכתית.

אבל לא אדם יהיר כמו אולמרט יקשיב לרחשי העם. בטח לא היועצים שלו או פורום החווה האפוף בעשן הסיגרים. לא האנשים האלה. הם רוצים חקירה? טוב יאללה, בואו נמרח את זה עם שתיים וחצי "ועדות בדיקה" ממשלתיות, שלחלק מחבריהן היה יד ורגל במחדל ? שחק כיועץ של פרץ בזמן המלחמה והאלוף במילואים יערי, שהיה מפקד חיל הים הקודם.

שלושים אלף אנשים התכנסו בכיכר וזעקו שהם רוצים ועדת חקירה ממלכתית? הלחץ מתגבר? נו, נזרוק להם איזה עצם. יאללה, טוב, שיהיה שופט. אבל ועדת בדיקה ממשלתית, כן? אנחנו לא רוצים פה עדויות מחייבות משפטית חס וחלילה. שימצאו שבאמת פישלנו. ובגדול. אף אחד לא צריך לדעת מזה.

כך עושה רושם שמתנהל אהוד אולמרט. הספין דוקטור. מומחה לסיבובים, לתרגילים ולהשהיות שמאפיינות פוליטיקאי קטן שמנסה לשרוד ולא מנהיג אמיתי: בואו נאכיל את התקשורת בלוקשים ונחכה שתחלוף הסערה.

אבל העם הנהדר הזה ראוי ליותר. הלוחמים עזי הנפש שנפצעו (כן, הלוחמים ולא הבנים. הם ברי התואר. די למינוח הרכרוכי), המשפחות שמעתה ישאו על גבן את כאב השכול, האזרחים האמיצים בצפון ובדרום שבילו את החודשים האחרונים במקלטים מוזנחים. כל אלה זכאים למנהיגות שאינה נופלת מהם בשיעור קומתה, ולא לחבורת גמדי הרוח שניהלה את המלחמה.

אני לא חשבתי שהוא ראוי להיות ראש ממשלה מלכתחילה, אבל עכשיו נוכחתי בכך ביתר שאת. אולמרט, זוז מהדרך. אם לא מהממשלה, אז לפחות אל תעמוד בדרכה של ועדת חקירה. אמיתית, ממלכתית. לא מחדלתית.

העיתונאים, הנשיאה והלחם

במסגרת ריאיון שנתנה למוסף "גלריה" של ה"ארץ" דליה דורנר, שופטת עליונה בדימוס והנשיאה החדשה של מועצת העיתונות, סיפרה על תוכניותיה כיצד להחיות את המת המהלך המכונה "מועצת העיתונות".

בין השאר היא סיפרה על כך שהיא מתכננת לערוך השתלמויות מקצועיות לעיתונאים בנושאי אתיקה. אך כשנשאלה האם היא עומדת להידרש לתנאי ההעסקה של העיתונאים, שברובם, מחפירים, התחמקה בעדינות האופיינית לה: ?אני לא יכולה לענות לך על השאלה. אני צריכה לבדוק את העניין. אל תשכח שבמועצה יושבים גם המו"לים. המעבידים. אני לא בטוחה שהמועצה יכולה להתעסק בזה.?

אולי דורנר מנסה להשיג שקט תעשייתי מול המו"לים, אחרי כל המהומות שליוו את בחירתה של הנשיאה החדשה, והשיתוק שאחז במועצה קודם לכן. אך כבוד השופטת צריכה לפקוח את עיניה. תנאי ההעסקה הגרועים מבריחים אנשים טובים מהמקצוע, מורידים את קרנו בעייני הציבור, ובסופו של יום ? מכרסמים במעמדה של התקשורת בחברה ובאיכות התוצר.

עיתונאים הסמוכים על שולחנותיהם של בעלי ההון ומוציאים פרנסתם בקושי, לא יכולים לעסוק במקצוע ללא משוא פנים לאוליגרכים ? מחשש שיפוטרו, או יאבדו מקור פרנסה העוזר להם לגמור את החודש. בכך הם נאלצים לחטוא חטאים שלא מתיישבים עם השאיפה של דורנר לאתיקה ומקצועיות.

אין מצפה אני כי העיתונות תהפוך מקצוע מכניס כי כולם יודעים שאידיאולוגיה וכסף לא הולכים יחדיו. אבל במיוחד בימים אלה, בהם מפוטרים עשרות מ"מעריב" הקורס והולך, חשוב שעיתונאים יוכלו להתפרנס בכבוד עם משכורת סבירה. כי עיתונאים רעבים הם עיתונאים גרועים.