הידד לגנב

כולם מדברים על הראיון של אסתרינה טרטמן אצל דודו טופז בשבוע שעבר. נורא קל לדבר על פוליטיקאי שנתפס במערומיו. הנוסחה הרגילה של "פישלת ונתפסת? לך הביתה" נשמעת שוב ושוב, הציניקנים עוקצים, יפי הנפש מצקצקים בלשונם, חגיגה והמולה. ובתוך כל הרעש הזה לא מבחינים במשהו מסוכן הרבה יותר. לא שמים לב לתמרור הבולט של האסון הבא על החברה.

באותה תוכנית, סיפור אחד לפני אותו ראיון, הזמין דודו טופז שני מתחרים מהתוכנית "הכוח". למי שלא מכיר, מדובר בתוכנית "מציאות" בערוץ 10, אשר המתחרים בה טוענים כי יש להם כוחות מיוחדים, נסתרים. בכל שבוע עוברים המתחרים סדרה של מבחנים הבודקים את כוחותיהם. טופז החליט כי הוא עורך להם "מבחן כוח" משלו. הוא שם אותם בחדר צדדי, כיסה את עיניהם והביא להם אדם "עם סיפור מדהים ומאוד מיוחד" ואילו הם נדרשו בעזרת "כוחותיהם" לגלות מיהו האדם ומהו סיפורו המיוחד.

חשבתי לתומי: מה כבר יכול להיות הסיפור המיוחד. אולי מישהו שהתעורר מתרדמת אחרי זמן ממושך?, או סטודנט ממשפחה מעוטת יכולת שזכה במלגת הצטיינות ללימודים בחו"ל? אך ליגוני, האמת הייתה רחוקה משם כמרחק מזרח ממערב. טופז הזמין לא אחר מאשר את טוביה אושרי, רוצח מורשע שנכלא לעשרים שנה.אושרי ירה (ליתר דיוק ריסס בצרורות, עם תת-מקלע "עוזי") בשני אנשים (גם הם, אגב, לא טלית שכולה תכלת – העורך), ביתר את גופותיהם וטמן אותן בחולות אשדוד.

אותו "סיפור מיוחד" הוא סיפורו של רוצח. טופז ואושרי ניהלו שיחה נעימה, אושרי פירסם את החנות שפתח לא מזמן, ובטוב לבו באור הזרקורים, סיפר שכל אדם אחר שהיה נקלע למצבו היה עושה דברים הרבה יותר חמורים מרצח וביתור גופות (יש דברים יותר חמורים?), והוא כמעט נשבר כשסיפר שהכלא – מחליש אותך ולא מחשל אותך כמו שכולם חושבים. רחמנות.

טופז לא אשם. גם לא התקשורת, שהיא בבואה בלבד, אור מרצד במרקע ותו לא. לא, כולנו אשמים. הפכנו לחברה שסוגדת לעבריינים, מעלה על נס ראשי מאפיה ומשתחווה בפני ברוני פשע. אושרי מתארח אצל טופז, זאב רוזנשטיין מרוח על שערי מוספים ויעקב אלפרון מככב בסדרה המסווגת כסוגה עילית.

כפי שאין בר מצווה בלי פוליטיקאי ואין חתונה בלי איזה כדורגלן לקישוט, קבלו את החתן, הכלה והרוצח המורשע במחיאות כפיים סוערות. אפילו יותר מאסתרינה.

חברה המעטירה זרים, פרסום ויקר על ראשי רוצחים, קושרת כתרים לליסטים, היא חברה שהפנתה עורפה למוסר אנושי וצדק בסיסי. לחברה שכזו אין חוסן ואין עתיד. גורלה הוא אחד: אבדון.

מיד לאחר ה "פיר-סו-מות!".

5 תגובות על הפוסט “הידד לגנב

  1. אני לא חושבת שהחברה היא האשמה.
    אני חושבת שפה דודו טופז ובעלי תפקידים אחרים בתקשורת מגייסים את כוח התקשורת להעלות נושא כלשהו למודעות הציבור ומנצלים את זה לרעה.
    מדובר הרי על הדרך הנחותה ביותר למשוך רייטינג. לראיין את אתרינה טרטמן זו התגרות לשמה.
    למען האמת, אני לא מצליחה לחשוב על סיבה אחרת מלבד הרייטינג.

  2. בחברה מתוקנת ראיון מסוג שטופז עשה עם רוצח מורשע היה צריך להוריד את הרייטינג ל 0. אבל הוא העלה אותו.
    קחי דוגמה מאתמול: צלמים רבים כדי לצלם דוגמנית משתמטת מצה"ל וחברה השחקן במקום לריב על סלבס אמיתיים כמו שחר פאר (הטניסאית מס' 16 בעולם!!) ושוב, כמו אצל טופז הרייטינג מדבר. בחברה שלנו הרבה יותר מעניין לראות את רפאלי ודקפריו מאשר את פאר, לא?

  3. למה להיטפל לרפאלי ודקפריו? אם שחר פאר היא אחת הטניסאיות המובילות בעולם, הרי שדיקפריו הוא אחד השחקנים המובילים בעולם (לא שחקן גדול בעיני, אבל בהחלט אומן שכבודו במקומו מונח שהיה מועמד כבר 3 פעמים לאוסקר) – ביקור שלו בארץ זה בהחלט אירוע. את התחום של בר רפאלי קשה להגדיר כאומנות, אבל אין טעם להיטפל להשתמטות שלה מצה"ל, כאשר חצי מהבנות בארץ אינן משלימות שירות צבאי, וההצלחה של רפאלי בחו"ל לפחות עוזרת ליצור לישראל תדמית יותר מגוונת מארץ מוכת טרור ויצואנית נשק מצטיינת. הבעיה היא כמובן באופי הסיקור – כלומר פפראצ'י, פפארצ'י, פפארצ'י. ממש כפי שאת שחר פאר מעניין לראות בראיון בערוץ הספורט (ולא מעניין לראות בתצלומי פפארצ'י) – היה משמח אם ההתענינות בביקורם של "הזוג המלכותי" היה גולש גם לפסים יותר חיוביים, כמו ראיון רציני עם דה קפריו (דוגמאת הראיון הנפלא שהיה לאסף הראל בתוכנית הלילה שלו ז"ל עם אמיר קוסטריצה כשזה היה בארץ).

  4. על תרומתה של רפאלי לתדמית ישראל בחו"ל אכן מגיעה לה תודה, אבל אני חושב שלא תדמית ישראל עומדת בראש מעיניה כשהיא מדגמנת בחו"ל, אלא חשבון הבנק שלה (ואגב, אין לי אם זה שום בעיה. כל אדם רשאי להיות מולטימליונר, בתנאי שעשה זאת ביושר). אני חושב שכן צריך להיטפל להשתמטות שלה, בגלל הצורה המכוערת שבה זה נעשה ובגלל העובדה שהיא מפורסמת.
    לעניינו, נתתי את הזוג המלכותי רק כדוגמה. השורה התחתונה היא שסולם הערכים של החברה הוא קלוקל. במקום להעמיד בראשה אנשים ראויים, אנשי רוח ואנשי מעשה היא מעמידה בראשה עבריינים, דוגמנים, ומיני סלבס למיניהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים