מעבדות התהילה

האם בצמח הטבק טמון סוד חיי הנצח? כיצד זבובים עוזרים לנו לחקור את מחלת הפרקינסון? הייתכן עולם ללא גברים? (לא!) ואיך נוצרות הבועות בשמפניה? על שאלות מרתקות אלו ושאלות אחרות, מסקרנות לא פחות, ניסו אמש תשעה מדענים צעירים לענות בשלוש דקות בלבד שעמדו לרשותם, במסגרת שלב הגמר של תחרות FameLab ישראל.

FameLab היא תחרות בתקשורת מדעית שנולדה בפסטיבל המדע של צ'לטנהם שבבריטניה. התחרות, שנועדה לגלות את הפנים החדשות של המדע בבריטניה, תוכננה במטרה לעודד מדענים להעניק השראה לקהל ולהלהיב את דמיונו בחזון המדע במאה ה-21. ההצלחה העצומה של התחרות, שתתקיים השנה בפעם השלישית, הביאה את המועצה הבריטית לאמץ את הדגם הזה במסגרת פרויקט Beautiful Science שהיא עורכת בדרום – מזרח אירופה.

הרעיון של התחרות הוא פשוט: המתחרים צריכים להציג נושא מדעי כלשהו בשלוש דקות בלבד. בזמן קצר זה צריכים המתחרים לשלב בין הצגת נושא אקדמי – מדעי – מחקרי, לבין ריתוק הקהל והסבר ב"גובה העיניים". למתחרים מותר להשתמש בעזרים פשוטים בלבד, כזה שניתן להטמין בכיס המכנס, כלומר ללא מצגות או כרזות.

השלבים המוקדמים של הגרסה הישראלית של FameLab נערכו בשלושה מוקדים: מרכז חמד"ע בתל אביב, מכון ויצמן למדע ברחובות, ומוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. שלושה נציגים עלו מכל מוקד אל הגמר, שנערך כאמור אמש בַּמרכז לחינוך מדעי בתל אביב, מרכז חמד"ע.

על כס השיפוט ישבו: ד"ר נח עפרון: יו"ר התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן ונשיא האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, ד"ר עדי מתן: נספחת המדע והטכנולוגיה של שגרירות בריטניה בישראל, פרופ' עילם גרוס, מהמחלקה לפיסיקת חלקיקים במכון ויצמן למדע וטל ברמן, מנחה התוכנית "חדשות המדע" בערוץ 8. על הנחיית הערב הופקד ד"ר איתן קרין, שעשה מלאכתו בחן ובכישרון רב.

במקום הראשון זכתה מיכל דקל, סטודנטית לתואר שני מאונ' תל אביב החוקרת את פוריות הגבר, שסיפרה על עכברה שנולדה משתי ביציות, ולא מזרע וביצית (כפי שקורה בדרך כלל…). השאלה שהעלתה דקל, "האם יש צורך בזכרים בעולם?", נענתה בינתיים בלאו מובהק, לא בגלל שצריכים מישהו שיחליף את הגלגל, אלא בגלל שהמניפולציות שנעשו בתאי הביצית של העכברות מורכבות מדי מכדי לבצען בתאי ביצית אנושיות. לפחות בינתיים. מחיאות הכפיים הסוערות מהצופים העניקו לה גם את תואר חביבת הקהל. הפרס: השתתפות בתחרות FameLab בבריטניה.

הזוכים במקום שני ושלישי הם רועי צזנה, סטודנט לתואר שני בטכניון שטיפח תקוות רבות כשסיפר על הורמון הנעורים בצמחים (להירגע, עדיין לא נמצא ההורמון האנושי המקביל לו), ואורלב ניסנבוים, ד"ר לביולוגיה מולקולרית, שפתח את הדלת לעולמם המופלא של הבקטריופאג'ים. כל שלושת הזוכים במקומות הראשונים זכו למלגת לימודים.

יתר המשתתפים היו: רותם בר אור, שהאיר עינינו בתכונת הקיטוב של האור. עדי נתן, שריגש בסיפור על פרופ' שהקדיש חייו לחקר מחלת הסרטן של אישתו, מחקר שהוליד סדרה של תרופות. ערן שנקר, שקישר בין התרסקויות מטוסים ותגי RFID. אריה מלמד – כץ, שעשה סדר בעולם המורכב של החורים השחורים. ליאור כהן הסביר לנו כי יש לתת כבוד לזבובים – בהם טמונה התרופה למחלת הפרקינסון, ונעמי זיו הסבירה איך נוצרות הבועות בשמפניה.

אז נכון, יש לנו זוכַה, אבל בעצם כולנו זכינו. זכינו בדור חדש של מדענים צעירים ומבריקים. מדענים שלא רק מובילים בתחום מחקרם, אלא מבינים כי תקשורת מדעית חשובה לא פחות מן המדע עצמו.

בתחילת הערב הכריז המנחה כי למחרת היום ישודר בערוץ 10 ראיון עם זוכה התחרות, אך לאחר שהוכרזה הזוכה, עדכן ד"ר קרין כי הראיון בוטל. האירוע כמעט ולא סוקר באמצעי התקשורת. מה לעשות, לחדשות טובות אין רייטינג. בשביל רייטינג יש דברים רדודים יותר.

תגובה אחת על הפוסט “מעבדות התהילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים