הרצח המושלם

"Homicide: our day begins when yours ends" (Det. John Munch)

באופן פואטי משהו, תחילת דרכה של "רצח מאדום לשחור" (להלן רצח), מאפיינת, אולי יותר מכל, את ייחודיותהּ. עונתהּ הראשונה של רצח, שעלתה לאויר בינואר 93', השיגה אחוזי צפייה נמוכים מאוד שרק הלכו והִדּרדרו, והסיכויים לעונה נוספת נראו עגומים. אפילו שתי מועמדויות לפרס האמי ושתי זכיות בו ? חותמת איכות מכובדת לכל הדעות – לא הצליחו להעלות גם לא במקצת את נתוני המדרוג, וקץ דרכה של רצח נראה קרוב מתמיד. ההצלה הגיעה עם הפרשים בכחול – עם עלייתה והצלחתה המיידית של NYPD לאויר בספטמבר אותה שנה דרך כוכבן של סדרות המשטרה, וראשי NBC החליטו לקיים דיון נוסף בנוגע לעתיד רצח. ואז, ברגע שאפשר לתאר אותו כרגע נדיר של התעלות, החליטו המנהלים לתת לרצח הזדמנות נוספת וניתן אור ירוק לעונה שנייה. העונה השנייה כבר סיפקה מדרוג גבוה בהרבה, והשילוב של מדרוג ואיכות הוא שילוב מנצח בתעשיית המסך הקטן, והדרך לעונות נוספות נסללה.

למרבה ההפתעה, תרגום שמהּ של רצח עולה על השם המקורי: Homicide: Life on The Street. כל מקרה רצח המתקבל בתחנה נירשם בטוש אדום תחת שמו של הבלש המטפל בו. כשהרצח מפוענח, נמחק השם האדום ותחתיו נרשם השם בטוש שחור. רצח שלא מפוענח נשאר רשום בצבע אדום לעד. במהלך הפרקים, בעיקר בקטעי המעבר, עושה המצלמה סריקה מהירה של הלוח עליו נכתבים השמות. להזכיר לנו שיש עוד שמות אדומים שם, שרוצים לשנות את צבעם.
הסדרה מבוססת על הספר Homicide: A Year on the Killing Streets מאת דוד סימון, שעקב במשך שנה אחר עבודתם של בלשי מחלק הרצח במשטרת בולטימור, וקיים דמיון לא מיקרי בהחלט בין דמויות בסדרה לבין דמויות בספר. הצילום לכל אורך הסדרה נעשה אך ורק במצלמת יד, ולא בוצע באולפן אלא בתחנת המשטרה Fells Point שבבולטימור.

אומרים שאנחנו לא יכולים לבחור את ההורים שלנו. במקרה של רצח, הילד לא יכל היה לעשות בחירה טובה יותר. פול אָטַנְסִיוֹ, יוצר הסדרה, מוכר לנו כתסריטאי של חידון האשליות (Quiz Show) שהיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. אטנסיו, שעבד כמבקר סרטים בוושיגטון פוסט, אחראי גם לתסריט של דוני ברסקו עטור התשבוחות, שמועמדותו לאוסקר היתה על התסריט הטוב ביותר. בימים אלו עובד אטנסיו על הסרט קדמת עדן, על פי ספרו של ג'ון סטיינבק, בבמויו של רון האוורד.
טום פונטנה, אליל הטלויזיה הפרטי שלי, חתום כמפיק הסדרה ומשמש גם ככותב התסריטים הראשי. פונטנה היה מכותבי התסריטים של "מקום אחר" (St. Elsewhere) סדרת בית החולים האגדית שסיפקה לו מועמדות של קבע לפרס האמי על תסריט בכל עונותיהּ וזכה בשתיים מהן. הסידרה זכתה להצלחה רבה גם בישראל. במקביל לעבודתו על רצח עבד על סדרת המופת אוז (שמצדיקה מאמר בזכות עצמה), ששינתה את פני הטלויזיה לעד והקנתה ל HBO מקום של כבוד בין תחנות הכבלים האמריקניות.
בארי לוינסון, המביים רבים מפרקי הסידרה, הוא יליד בולטימור שאוהב את העיר ואוהב ליצור בה. תחת ידיו האמונות עברו סרטים רבים ומוכרים: לכשכש בכלב, ספירה, סליפרס ועוד.

Homicide Cast לב ליבה של הסדרה והדבק אשר מדביק את כל חלקי התצרף הטלויזיוני הוא הדמויות והיחסים ביניהם. הבלשים בסדרה עובדים בזוגות, ודגש רב ניתן על מערכת היחסים ביניהם. בראש ובראשונה ניצב פקד גִ'יאַרְדֵלוֹ, או בקיצור גִ'י, מפקד המשמרת ביחידת הרצח של משטרת בולטימור. וכמו אב לילדיו, כך ג'י לבלשיו: רך ועדין כשצריך, תקיף ומְשַׁחֵר מוסר כשצריך ובאותה התקיפות דורש ממפקדיו שלו. ג'י מתעב את הפוליטיקה הרוחשת במסדרונות הגבוהים במשטרה ומנסה לחצוץ בינה לבין הבלשים שלו. לא תמיד הוא מצליח.
בלש פרנק פֵּמְבֵּלְטוֹן, הבלש הטוב ביותר במחלקה, חריף שכל ומכור לקפה שמעמיד כל הזמן את אמונתו באל במבחן. פמבלטון אוהב לעבוד לבד, ופעמים רבות אמר שאילמלא היו מכריחים אותו, היה עובד ללא פרטנר. קל להבין אם כך, את הסבל שעובר שותפו של פמבלטון, טים בֵּיילִיס. בייליס הוא הצעיר, הנאיבי וחסר המזל שבחבורת הבלשים. בייליס הושפע קשות מרצח ילדה קטנה שלא הצליח לפתור, וזה רובץ עליו כעננה ולא עוזבו.
בלש ג'ון מוֹנְץ', הדמות הצינית ביותר בסדרה (ובכלל), מכור לתאוריות קונספירציה ולסיפורים על גרושותיו. מונץ' גם מוכר לצופי הסדרה חוק וסדר ? יחידה מיוחדת, שכן לאחר שרות ארוך במשטרת בולטימור עובר מונץ' ליחידת קורבנות המין של משטרת ניו יורק.
הבלשית קֵיי האוורד היא ג'ינג'ית מחוספסת המגיעה מעיירת דייגים בצפון. היא אוהבת את משפחתה אך גם אוהבת את המרחק מהם. בעלת מאזן מושלם של פיענוחים, אך גם היא מבינה שאלת המזל לא תהיה תמיד בצידה.
זהו רק חלק קטן ממגוון הדמויות של הסדרה. למה בחרתי להציג רק את אלו? כיוון שאלו העיקריות והחשובות שבדמויות. אך בל נמעיט בערכן של הדמויות האחרות. לכולן יש סיפור, אופי וחיים משלהם. אין אף לא דמות אחת שטוחה ברצח. וזהו סודהּ הגדול.

מדהים עד כמה הפרטים הקטנים משחקים תפקיד חשוב בסדרה. במרכז יחידת הרצח של משטרת בולטימור נמצאת הקופסה. הקופסה היא חדר החקירות של היחידה. היא משמשת כמקור העוצמה של הבלשים. לקופסה יש חוקי מוסר משלה. יש לה חיים משלה. אדם לא יוצא ממנה כמו שנכנס אליה.
עוד פרט קטן אך חשוב הוא הטלפון. מי שעונה לטלפון המצלצל בחדר היחידה הוא יהיה החוקר הראשי בתיק הרצח עליו הטלפון מדווח. תחת שמו ירשם השם האדום, ומאוחר יותר, עם קצת מזל, השחור. לעיתים הבלשים רצים את הטלפון, מתחרים מי יענה ראשון. לעיתים הם מנסים להתחמק ממנו, אך הוא שם, מצלצל ומרגיז, ובסוף מישהו יצטרך לקבל את השיחה.

מהי סדרת הטלויזיה הטובה ביותר בכל הזמנים? שאלה שאי אפשר לענות עליה. אבל אם אצטרך להמר על רשימת חמשת הגדולות, רצח היא הימור בטוח. מי שראה פרק אחד, יודע שמילים בלבד לא יכולות לתאר אותה, ומי שלא ראה, יבין מיד לאחר הפרק הראשון.

רצח מאדום לשחור, ימים א' ? ה' 22:00, ערוץ AXN.

3 תגובות על הפוסט “הרצח המושלם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים