שבר ענן ושברו

כניראה שאצלי אין מחשבה תחילה, כי סוף המעשה היה ממש בסוף המעשה. במה דברים אמורים? תמשיכו לקרוא. מזה זמן מה אני חושב על איסוף מי גשמים. כלומר איסוף ביתי. השקעתי זמן יקר בתחקירי אינטרנט, קראתי מאמרים ובלוגים, בדקתי את תקינות המרזב אצלנו בבית והתעניינתי במחירים של מיכלים ומשאבות. אבל אז, שאלתי את עצמי את השאלה הראשונה שהייתי צריך לשאול: איזה גודל מיכל צריך? ואז, בסדרה של חשבונות פשוטים ביותר, הסתבר שפשוט לא משתלם מבחינת חיסכון במים לאסוף מי גשמים. כן. מה שאתם קוראים. הנה החשבון שעשיתי:

שטח הגג של הבית של ההורים שלי הוא בערך 100 מ"ר. ממוצע המשקעים באזור מגוריהם הוא 0.5 מ' בשנה. נכפיל את המספרים זה בזה ונקבל את כמות המשקעים השנתית: 50 קוב. בבית גרים 5 נפשות. בממוצע נפש צורכת כ-5 קוב מים בחודש. כלומר, סך כל המים המגיעים מהשמיים יספיק לחודשיים בלבד, וזה במקרה של בית פרטי. בבית משותף בעל אותו שטח גג, עם דיירים רבים, הכמות לכל נפש תהיה קטנה באופן מגוחך.

את כל החישוב הזה עשיתי עוד בתחילת הקיץ, כשהתכוונתי לעבוד על הפרויקט הזה. בימים האחרונים, הזדחלה לראשי מחשבה מטרידה הרבה יותר.

שטח מדינת ישראל הוא כ-20 מליון דונם. בערך מחצית מהם מוגדרים כמדבר, דהיינו פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. נתייחס למחצית השטח, כלומר 10 מליון דונם, ונניח שממוצע המשקעים זהה: 0.5 מטרים בשנה. שוב נשתמש במחשבון ונקבל כ-5 מיליארד קוב מים. זו בערך סך כל כמות המשקעים השנתית בישראל. על פי ויקיפדיה, צריכת המים הצפויה בשנת-2015 היא כ-2.5 מיליארד קוב מים. כלומר, צריך לאסוף (בין עם איסוף טבעי בנחלים ובאקויפרים ובין עם איסוף במאגרים) חצי מכמות המשקעים השנתית. וזה רבותי, בלתי אפשרי. אז מה הפתרון? אפשר להתחיל במה לא להתמקד: לא להתמקד באיסוף מי גשמים. חייבים לעבוד בכמה אפיקים במקביל, כאשר איסוף מי גשמים הוא אחד מהם. מיחזור מים (טיהור מי ביוב ומים אפורים) והתפלת מי ים הם הכרחיים. אין מכך מנוס, ועל כן יש להתחיל את זה עתה כי לא נוכל להתחמק מזה בעתיד.

8 תגובות על הפוסט “שבר ענן ושברו

  1. לא הבנתי למה לא שווה לאסוף שישית מהצריכה השנתית של משק הבית ישירות?

  2. נניח ששישית כן שווה. עשירית עדיין שווה? מאית עדיין שווה? איפה עובר הגבול?
    יכול להיות שבמקרים מסויימים זה כן שווה. אבל כפתרון כולל, להתמקד באיסוף מי גשמים לדעתי זו טעות.
    כמו שכתבתי, כמו בחיים, אין פתרון אחד ויחיד. יש אוסף של פתרונות ואחד מהם הוא איסוף מי גשם. אני רק מזהיר מפני *התמקדות* בו. זה הכל.

  3. It amazes me again and again that although the technology for water purification exists, we insist on polluting our rivers and wasting the precious liquid that comprises about 70 percent of our body

  4. אווה,
    (הערה טכנית קלה: ניסיתי לגרום לזה שהטקסט שלך יוצמד לשמאל ללא הצלחה… אני אמשיך לבדוק)
    הסיבה לכך היא מאוד פשוטה: זה עולה כסף. צריך לגרום לזה שלא יהיה משתלם כלכלית לזהם. ואגב, הירקון הוא דוגמה מצויינת לזה שאם רוצים, אפשר לנקות.
    שתהיה לנו שנה ירוקה יותר.

  5. אני לא מבין למה צריך להשקיע במיחזור מים, פשוט נטיל מס על שימוש במים, נרוויח המון כסף ונשקיע חלק ממנו בפרסומת על כך ששהמדינה מתייבשת ואת כל השאר נשקיע בתחומים שממש לא קשורים בחסכון במים !!!!! דרך אגב, ירון – אם תוכל לפרסם פוסט על היטל המים, כמה זה עולה לנו, וכמה מים מגיע לנו לפני שמשלמים את המס, וכו' אני ממש אשמח :)

  6. יוסי, היטל המים הזה לדעתי הוא בזיון. פשוט כך. האזרחים מצווים לשלם על אזלת ידה של המדינה. בעיית המים היא לא חדשה. פשוט דחו ודחו את הטיפול בה, ועתה נדרש טיפול חירום. לא מבין איך הדבר הזה עבר בכנסת. לא מבין.

  7. אני חושב שהחלק היחסי יגדל משישית לשליש ואולי אף יותר, ברגע שנתחיל להסתכל על מים כאמצעי שהשימוש בו הוא רב פעמי ולא חד פעמי, וזאת על ידי מיחזור מים אפורים לשימוש נוסף. העניין כמובן כרוך בעלות נוספת שאין צלי מושג אם היא משתלמת לטווח ארוך.

  8. מיכאל, זו בדיוק הנקודה. צריך להבין שרק מים משמים זה לא מספיק. חייבים למחזר.
    אגב, הבנתי שהבעייתיות עם המיום האפורים היא דווקא בנושא של תקנים. אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו אחריות להתקין תקנים בנושא, כי אז אם חס וחלילה אנשים יהיו חולים מזה, יהיו תביעות וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים