שישי 26 פבר'
2010
עוד חטא ועוד עונש מגוחך
מאת ירון, תחת הנושאים פרלמנט, פתיתים
[12] תגובות
עוד באכסניה הקודמת, התרעמתי על העונשים הכבדים שמקבלים עבריני רכוש, אל מול העונשים הקלים שמקבלים על פגיעה באדם אחר.
והנה, מסתבר שלא למדנו כלום: מה צריך להיות עונשו של נהג אשר פגע אנושות בהולכת רגל, גרם לה נזק שלא ניתן לשיקום ונמלט ממקום התאונה? 17 חודשים. למען ההגינות אציין שזה לא העונש הסופי, אלא עסקת טיעון ששופט צריך לאשר. אבל עצם העובדה שהפרקליטות הציעה עונש מגוחך שכזה, מקומם אותי.
26 בפברואר, 2010 בשעה 2:41 לערוך
לא רק התוצאה חשובה. יש גם אנשים שהרגו ויצאו ללא עונש כלל. זו שאלה של מידת אשמה וכוונה. אם רק התוצאה היתה רלוונטית העולם היה מאוד לא הוגן.
26 בפברואר, 2010 בשעה 7:59 לערוך
אוקי, הוא לא הרג אותה, וצריך לברר את הפרטים במדויק. אל תשכח שאנחנו לא מדינת צדק אלא מדינת חוק. אם אתה רוצה צדק אז אירן או סעודיה הן המקום שלך.
26 בפברואר, 2010 בשעה 10:48 לערוך
עמית ונדיבי, באופן כללי אתם צודקים. כמובן שהוא לא התכוון לפגוע בה. אבל, יש כאן שתי בעיות: (1) רשלנות – אתה נוהג באוטו, שזה כמו להחזיק אקדח טעון, ועושה שטויות במהלך נהיגה. והדבר היותר חמור לדעתי (2) הבנאדם נמלט מהמקום, ונעצר במחסום משטרתי מאוחר יותר.
26 בפברואר, 2010 בשעה 13:25 לערוך
אם הוא נמלט, זה באמת הופך את זה לעניין רציני יותר. כולנו נוהגים ברכב, נכון שזה כמו להחזיק אקדח טעון, אבל רובנו לא מתכוונים להרוג איתו, בניגוד למי שיורה עם אקדח. אני מניח שזו הסיבה להבדלים.
26 בפברואר, 2010 בשעה 14:03 לערוך
כמו באחזקת נשק, כך בנהיגה: אפשר לנהוג בזהירות ואפשר לא בזהירות. מי שמדבר בטלפון (לדעתי גם עם דיבורית), מרוכז בנוסעים ולא בכביש, משחק עם הנוסע שלידו, והורג, שונה מי שמרוכז בנהיגה כל הזמן ולא הצליח למנוע את התאונה. זה נקרא רשלנות.
26 בפברואר, 2010 בשעה 14:41 לערוך
קודם כל צריך לברר מה החוק קובע לגבי העונש בגין כתב האישום שהוגש. אחר כך צריך לראות אם לסנגוריה יש טיעונים מקלים, או שהפרקליטות עשתה פאשלה. רק בסוף מגיע החלק שבו השופט יכול לרחם על הנאשם או לא. את זה יגיד לך כל מי שלמד ארבע שנים עריכת דין או צפה בחצי עונה של חוק וסדר.
27 בפברואר, 2010 בשעה 18:40 לערוך
זו נקודה נכונה שלברוח זה 100% בחירה. צריך להחדיר לאנשים לראש שבריחה היא לא מקובלת. מקרים של פגע וברח מצריכים ענישה חמורה.
27 בפברואר, 2010 בשעה 19:09 לערוך
כמובן שלברוח זה חמור, אבל משום מה כולם ממעיטים בחשיבות של ההתנהגות בזמן הנהיגה. הנהג הזה לחץ ידים, תוך כדי נהיגה, לנוסע של מכונית שעקפה אותו. כן כן, הוא הושיט יד מחוץ לחלון, והתקרב למכונית לידו כדי ללחוץ יד עם הנוסע ברכב. זה לא 100% בחירה? זה לא התנהגות רשלנית?
1 במרץ, 2010 בשעה 12:13 לערוך
אם המקרה הוא שהוא לחץ ידיים לבן אדם ברכב שנסע לידו- זאת נהיגה רשלנית בהחלט.
אבל לדבר בדיבורית? לדבר עם האנשים שאיתך באוטו? אתה ממש מגזים. כאילו, בסדר, זה גורם לריכוז שלך לנדוד חלקית. אבל תכף תגיד שזה לא בסדר לחשוב מחשבות בזמן שאת נוהג, כי זה מונע ממך להתרכז 100% בכביש…
אני חושבת שהתפיסה של רכב כאקדח טעון שגויה מהיסוד. רכב זה כלי תחבורה. יש לו את היכולת להיות כלי רצח. גם לפסנתר יש. אם נופל עליך פסנתר, רוב הסיכויים שתיפצע אנושות. אז מה, בגלל זה אנשים לא יובילו פסנתרים ממקום למקום? יש נהלי בטיחות לאיך להעביר פסנתר ממקום למקום. יש גם נהלי בטיחות לנהגים ו*להולכי רגל*.
1 במרץ, 2010 בשעה 13:19 לערוך
קאיה, לא מסכים איתך פה בשתי הנקודות שהעלאת.
1. לדבר עם האנשים באוטו *שונה מהותית* משיחה בסלולרי. אנשים איתך באוטו מודעים לדינמיקה של הנסיעה, יכולים להמתין, או להגביר את הקול בהתאם, והנהג משקיע הרבה פחות מאמץ בלהבין מה נאמר. חוצמזה, יש המון מחקרים שאומרים שדיבור בסלולרי (גם בדיבורית) פוגע בריכוז בנהיגה.
2. נו באמת… גם כף יכולה להרוג.
http://www.youtube.com/watch?v=9VDvgL58h_Y
אבל קצת יותר ברצינות, ברור שיש נהלים. גם לנשק יש נהלים. נהגים צריכים להבין שהם נוהגים בכלי רכב שיכול להרוג ולכן צריכים לנהוג, תרתי משמע, במשנה זהירות.
3 במרץ, 2010 בשעה 20:48 לערוך
עדכון: בית המשפט אישר את עסקת הטיעון.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3857111,00.html
15 במרץ, 2010 בשעה 21:48 לערוך
אני מסכים עם קטיה,
לדבר עם דיבורית או עם אנשים ברכב זה לא משהו שאנשים יסכימו להימנע ממנו לגמרי אף פעם. ולא יהיו אף פעם 100% בכביש מעצם המגבלות או החולשות שלנו כבני אדם. לכן השאלה כאן היא מידת הסבירות, לברוח לאחר תאונה וללחוץ ידים לאדם ברכב אחר זה לא סביר, לדבר עם אנשים אחרים דווקא כן.