צפירה

אנו נכנסים היום לאחד השבועות המשמעותיים ביותר של חיינו כיהודים בישראל: השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון. כמדי שנה, אני מפרסם קישור לסיפור צפירה.

צפירה / אתגר קרת.

8 תגובות על הפוסט “צפירה

  1. שנות התשעים העליזות. הכתבים המוכשרים של YNET ושות' גדלו על העברית האיכותית של אתגר קרת.

  2. ירון,
    עם תגובית כזו בטמקא היית זוכה למקלחת צוננת של "נפגעים" על הצירוף "בני תשחורת" ואני מניח שלא רק מבני נוער.

  3. זה אולי לא ישראלי מצדי אבל איכשהו תמיד יום השואה הרבה יותר קשה לי מיום הזיכרון. אני מפלה ביניהם. כשעוד הייתי פטריוטית, כל השנים שלפני הצבא, הרגשתי שהם לא מתו לשווא אבל לאחר מכן – כולם מתים לשווא. בשואה הם הלכו כצאן לטבח אבל במדינת ישראל גרמו להם להאמין שטוב למות בעד ארצנו ורק אז הם הלכו כצאן לטבח.
    עם זאת, עדיין טוב שיש יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי ישראל, אנחנו קצת יותר אנושיים מבד"כ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים