המקרה המוזר של מייקל מאלוי

(הפוסט הזה פורסם במקור בבלוג שלי "פתיתים" באתר בלוגלי זצ"ל)

הימים היו ימי תקופת היובש. ארה"ב שקועה עמוק במיתון, אחוז האבטלה בניו־יורק כבר עבר את קו חמישים האחוזים, והיאוש אחז בכל. אנשים עשו הכל כדי להרוויח קצת כסף. אנטוני מרינו, הבעלים של בר לא חוקי קטן בשכונת ברונקס, ביחד עם הברמן שלו ג'ו מרפי, הקברן פרנק פסקווה ועוד חבר בשם דן קריסברג, זממו לעקוץ חברות ביטוח על ידי הוצאת ביטוח חיים על שיכורים, להשקותם למוות ואז לגרוף את כספי הפיצוי לכיסם.

מייקל מאלוי נראה כקורבן אידאלי. האירי בן ה־50 עבד ככבאי וכמהנדס, אבל נטיית ההשתכרות שלו מנעה ממנו לשמור על מקום עבודה קבוע. הוא הזניח את עצמו וביקר בתכיפות בבר של מרינו ובברים אחרים. חבורת הרצח, כפי שכינו מאוחר יותר העיתונים את ההתארגנות של מרינו, מרפי, פסקווה וקריסברג, התידדה עם מאלוי, וסיפקה לו משקאות בחינם. מאלוי התרגש מאוד מהמחווה ובשמחה חתם על טופס תמיכה במרינו להתמודדות בבחירות המקומיות. מה שהוא באמת חתם עליו היו שלוש פוליסות ביטוח חיים.

חבורת הרצח צפתה בחדווה בכמויות המשקה שלגם מאלוי בכל יום ויום. עם כמות כזו, הוא לא יחזיק יותר משבוע, הם קיוו. אבל זה לא קרה. להיפך. מאלוי נראה בריא מבעבר, ומצב רוחו היה מרומם. בשלב זה הוא כבר התחיל לעלות לחבורה הרצחנית כסף רב, ונידרשו צעדים יותר קיצוניים.

מרפי, שהיה בעברו כימאי, ערבב חומר נוגד קיפאון במשקה אותו הגיש למאלוי. מאלוי התעלף, והחבורה אצה לקרוא לרופא כדי שיחתום על תעודת הפטירה. אבל עד שהרופא הגיע, מאלוי התעורר מעלפונו, כשהוא צמא יותר מאי פעם… בימים הבאים הגדילה החבורה את מינון החומר, אחר כך עברה לטרפנטין, ולבסוף לרעל עכברים, אבל דבר לא עזר. מאלוי היה מופיע שוב, צמא, מאושר וחי.

הדבר הבא שניסתה החבורה היה להפשיטו לגמרי, להרטיבו ולהשליכו בלילה לאחד הפארקים בעיר . אם רעל לא יכול לו, אזי הלילות הקרים של ניו־יורק יוכלו. או כך לפחות הם חשבו. מאלוי הופיע בבר הקטן למחרת, כשהוא לבוש בבגדים חדשים. הוא סיפר כי התעורר בבוקר בפארק עירום לחלוטין. למזלו הרב שני שוטרים מצאו אותו והעבירוהו לבית מחסה שם קיבל בגדים חדשים.

חמתם של בני החבורה פרצה כל גבול. הפעם הם השקו אותו עד עילפון, ודרסו אותו ברכבם. למחרת רווח לחברי הקנוניה כשמאלוי לא הופיע, אבל מצד שני לא דווח בעיתון על הרוג. הם המתינו מספר שבועות ואז נכנס מאלוי לבר הקטן, חי וצמא. התברר כי הוא אושפז בבית חולים עם סדק בגולגולת ושברים בגופו. באותו הבוקר השתחרר ומיד הלך לבקר את חבריו הטובים. הם היו המומים. עוד באותו הערב הוחלט: את מאלוי יש לרצוח. חד וחלק.

למחרת הם השקו אותו עד עילפון,  תחבו צינור פליטה של רכב לפיו, וחנקו אותו למוות.

מרפי אסף חלק מדמי הביטוח כשהוא מתחזה לאחיו של המנוח, אבל לרוע מזלו הוא נעצר ונכלא על פשע אחר שביצע בעבר, ואז כאשר הגיעו כספים נוספים ולא היה מי שיאסוף אותם, החשדות החלו עולים והמשטרה התערבה. אחד השותפים, שחשב שלא קיבל את כל הסכום המגיע לו התחיל לזמר, ומכאן למשפט הדרך היתה קצרה. הארבעה, למרות שטענו לאי שפיות, ואח"כ ניסו להפליל מישהו אחר, הורשעו בדין, ומצאו עצמם על הכיסא החשמלי בחדר ההוצאות להורג של כלא סינג סינג המפורסם. מאלוי נקבר באופן מכובד, כאשר הוא לוקח עימו אל הקבר את סוד חוסנו הגופני.

2 תגובות על הפוסט “המקרה המוזר של מייקל מאלוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים