דעיכת הלפיד

"חבל שאין לחתולים זכות בחירה", אמר אברהם פורז ממפלגת "חץ", של פורשי "שינוי", אחרי שהצביע ביום הבחירות ולא ידע כמה צדק ביחס לתוצאות הבחירות שקיבלה מפלגתו.
מבלי להקטין מכשלונו החרוץ של הליכוד בבחירות 2006, דומה כי את התבוסה המבישה ביותר נחלה דווקא מפלגת "שינוי" החילונית. המפלגה שהיתה למפץ הגדול של הבחירות הקודמות, התאדתה בן לילה בבחירות הנוכחיות. 15 המנדטים לה זכתה המפלגה בבחירות לכנסת ה-16, הפכו בבחירות האלה לאפס מאופס. כ-4,000 מצביעים בלבד מכל רחבי הארץ בחרו הפעם להניח את קולם על קרן הצבי שלה, ו-13,000 בסך-הכול, אם נצרף יחד את קולות מפלגת הבת ? "חץ".

זו תופעה שלא הייתה כמוה במדינת ישראל, תבוסה חסרת תקדים בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. היו בעבר מפלגות פוליטיות שנעלמו במשך השנים, אולם מעולם לא היתה מפלגה שבבחירות שהתקיימו אך לפני שלוש שנים הגיעה ל-15 מנדטים והפכה לכוח פוליטי משפיע ובבחירות הללו נעלמה כאילו לא היתה. מה גרם למפלתה של שינוי, בניגוד לציפיות הגדולות?
 
מפלתה של שינוי טמונה, ככל הנראה, בהצלחתה להמריא. הבה וניזכר מה הביא את שינוי למקום בו הייתה רוב ימיה של הכנסת ה-16. מסע הפרסום של שינוי בבחירות התהילה ההן, התרכזו סביב מעמד הביניים שהתקרב לשחיקה כלכלית והחליט ליטול את גורלו לידיו. בנוסף, ישראל של 2003 כועסת על הפלשתינים הרוצחים בנו ועל החרדים שמקבלים מאיתנו.

בתוך האווירה העכורה הזאת, הרכש החדש והקולני של מפלגת "שינוי", העיתונאי הוותיק והמקושר יוסף (טומי) לפיד, עומד בראשה ומוביל אותה אחריו. כישוריו הרטוריים של לפיד לא הכזיבו והוא הצליח לגעת לציבור החילוני במקומות שכאבו לו. לפיד סחף אחריו תנועת המונים, בעזרתה הוביל 15 מושבים לכנסת ולכיסאות בממשלה.
מנקודה זו, לפיד הצליח בגדול, הוא אולי הפוליטיקאי היחיד בעשור האחרון שלא רק עשה משהו לקידום היעדים שהציב, אלא גם הגשים חלק מהם. תמיכתו בתוכנית הכלכלית הניאו-ליברלית של בנימין נתניהו וברפורמות הכרוכות בה, הוציאה את מעמד הביניים מהמשבר בו שרה לקראת הבחירות לכנסת ה-16. הפחד שהטיל צלו הענק של לפיד עם אחוז המנדטים הגבוה שלו על חברי הכנסת החרדים, הביא אותם להתרסנות בתשוקותיהם.

מצד אחר, לפיד הפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן לבוחריו כי לא ישב עם החרדים בממשלה, והתיישב עם מפלגת יהדות התורה (ג') החרדית בממשלת שרון. הוא אמנם אמר אז שג' זה לא ש"ס, אבל הישיבה בצוותא קרתה. כאן החלה השחיקה באמון הציבור של בוחרי "שינוי" בנבחריו: כמו לכל פוליטיקאי ממוצע, נראה היה לעין כל כיצד מנעמי כיסאות הממשלה קסמו להם. גם במחיר העשייה המובטחת, שינוי הציבה לעצמה מספר יעדים אזרחיים נוספים, שגם בהשגתם היא נכשלה כישלון מביש. אם זה בהיעדר חקיקת חוק "ברית הנישואים" (נישואין אזרחיים), חוק המאפשר תחבורה ציבורית בשבת, "גיוס לכל" והקהילה ההומו-לסבית שלא מקבלת תקצוב מהמדינה. ואם שינוי נכשלו בשינוי המצב האזרחי בישראל, מה יאמרו אזובי הקיר?
נוספה על כך, פרשיית השחיתות שהיתה עם יוסי פריצקי ופורז. פרשייה שהעידה כלפי חוץ על היעדרו של ניקיון כפיים שלטוני אותו חרתה שינוי על דגלה במערכת הבחירות הקודמת. הח"כים והשרים של "שינוי" הפכו לעיני הציבור לעוד מפלגה "מושחתת", כפי שנתפשות רוב המפלגות בישראל.

במבט לאחור, כיום כבר ידוע שבשינוי שכנעו הרבה אנשים וזרעו רעל ושנאה. הם ציירו את הדתיים ככאלה שחולבים בכוח את עוצמתה הכלכלית של המדינה ומחלישים אותה. הם ציירו את העניים המובטלים והאמהות החד-הוריות כטפלים וכפרזיטים, שחיים על חשבון משלם המיסים, שקורס בעצמו תחת הנטל. ואילו את עצמם הם ציירו בצבעים נאורים, מתקדמים ודמוקרטיים. הנאורות שלהם התמקדה בזכויות של המיליה שלהם בלבד ("אין רעבים בארץ הזאת", הצהיר אז פורז באטימותו).
ואת השנאה שזרעו ברחובות, זרעו גם במפלגתם. הם היו בטוחים שאי-אפשר בלעדיהם. הם לא שמו לב, או שאולי פשוט לא הקשיבו, שהציבור מאס בהם.
כל מי שראה אותם בשנים האחרונות מסתובבים זחוחים בין אולפני הטלוויזיה, ראה אנשים אטומים שכבשו את הארץ, לקחו את העניינים לידיהם, ושלטו ביד רמה בכלכלה של העשירים ובחברי מפלגתם הכנועים מראש לטומי לפיד הבמאי ואברהם פורז המפיק.
ואז באה המפלה הגדולה בבחירות הפנימיות במפלגה. לפיד ופורז הודחו מהשורות הראשונות ורון לוונטל וחבורתו כבשו את הפסגה. חבורת לפיד הקימה לה את "חץ" האלטרנטיבית ל"שינוי", רק שלא ברור בדיוק במה שונות היו פניה.

שינוי הצליחה ונכשלה בעת ובעונה אחת. היא מילאה מעט את המצוקה שהובילה לעלייתה. היא מפלגה שלא היה לה כל מסר חיובי לציבור ? אלא בעיקר מסר שהתבסס על שנאה והסתה נגד יהדות שומרי המצוות. הצלחתה הגדולה של "שינוי" בבחירות הקודמות הייתה אות של קלון לחברה הישראלית. תבוסתה המוחצת והמבישה בבחירות הללו, היא בגדר תיקון חברתי. היטיבה לבטא זאת הח"כית הטרייה של מפלגת "העבודה" שלי יחימוביץ', לעברו של טומי לפיד במהדורת הבחירות של ערוץ 2: "לא צריך להיות זולל חרדים לתיאבון, בשביל לייצג את האינטרסים החילוניים".
"שינוי" נמצאת כיום בפח האשפה של ההיסטוריה. נותר רק לקוות שהפעם הח"כים החרדים (ש"ס ו-ג') יכלכלו צעדיהם בסבירות, יפסיקו להתנשא וישכילו שלא לערוך הנשמה מלאכותית ל"שינוי" שנפחה את נשמתה לנגד עינינו.

מאמר זה התפרסם לראשונה באתר הבית של אורי פז, פאזל

2 תגובות על הפוסט “דעיכת הלפיד

  1. הינני סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת בבר אילן ואשמח לקבל עוד הפנייה למאמרים המצביעים על עלייתה וקריסתה של מפלגת שינוי, שכן אני עושה סמינריון על "שינוי" ומנסה לברר באמת את הגורמים לעלייתה כמו קריסתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים