כפפה חדשה ליד החוק

בשבועות האחרונים, סדרה של אירועי פשיעה קשים, זעזעו את הציבור בישראל ושוועתם הגיעה עד לפתחה של ממשלת ישראל. האחרונה, מיהרה להקדיש את ישיבתה השבועית לנושא וכדרכה של ממשלה ? הקימה ועדה מיוחדת לנושא. גם כלי התקשורת הכתובים לא טמנו ידם בצלחת, ויצאו בסדרה של הצעות משל עצמם, כגון הצגה חוזרת של "מודל ג'וליאני" בשנות כהונתו כראש עיריית ניו יורק. רציתי להציע מודל אחר ללוחמה בפשיעה. להלן הצעה, או מודל תיאורטי לגוף חדש שילחם בפשיעה הגואה במקומותינו ומאיימת על שלומו של כל אזרח ואזרחית בישראל.

ההצעות שהועלו השבוע (נתן זהבי ב"מעריב" ואחרים) מתמקדות בחיזוק הקיים: הקמת בתי סוהר נוספים, תכנון מחודש של אגפי המשטרה בדגש על פרישת שוטרי מקוף וחיזוק גורמי הרווחה. הנחת העבודה הבסיסית שלי היא שונה. כמי שחווה זאת על בשרו, ולצערי, יסכימו איתי רבים אחרים צריך לומר בריש גלי: משטרת ישראל פשטה את הרגל בכל הנוגע ללוחמה בפשע. תקציבים קוצצו ברצף זה מספר שנים, הציוד מיושן, כוח האדם עייף מהלוחמה בטרור. בצמאונה לתקציבים לקחה המשטרה על עצמה תפקידים שלא יועדו לה מלכתחילה ואלה באו על חשבון תפקידה המסורתי: אכיפת החוק ומיגור הפשע במדינה. משטרת ישראל והתביעה בפרקליטות מודל 2005 אינן מסוגלות לספק ביטחון אישי לאזרחים. דברים דומים נאמרו מפי ערן שנדר, פרקליט המדינה ומפי גדעון עזרא, השר לבטחון פנים. אם כן, מה נחוץ?

נחוצה הקמתו של גוף חדש. נקי, בעל קווי פעולה ברורים, עתיר סמכויות וכוח אמיתי להילחם בפשיעה.
כל סמכויות החקירה, המעצר, האכיפה והביצוע של חקירות פליליות תועברנה לידי רשות ממשלית סטטורית חדשה ? הרשות לחקירת פשעים או בקיצור, רח"ף. מודל הרשויות העצמאיות במדינת ישראל נוחל הצלחה: הן מעשית בביצוע תפקידן והן תדמיתית בכל הנוגע לנקיון הכפיים של אנשיהן והמיקוד שלהן בביצוע משימות ספציפיות. שתי דוגמאות טובות הן הרשות להגבלים עסקיים והרשות לניירות ערך שחוקריה נחשבים למצטיינים בעבודתם. כך יש גם לעשות עם חקירת פשעים. לצורך העניין, מודל החיקוי הרצוי הוא לשכת החקירות הפדרלית, או בשמה המוכר יותר ? FBI. כמובן, שבמקומותינו עסקינן ברשות שתפקידה יהיה אך ורק חקירת פשעים. ה-FBI בארה"ב עוסק גם בתפקידים נוספים של מיגור הטרור ומניעת ריגול, שכאן מסורים לידי שירות הבטחון הכללי ומן הראוי שישארו בידיו.
משטרת ישראל תוותר עם המשימות שאינן גדולות על מידתה בימים אלה ? שמירה על הסדר הציבורי, בטחון הפנים, הכוונה ושיטור תנועה. הבה נודה: חקירת פשעים מורכבים ומיגור הפשע המאורגן גדולים מכפי יכולתה.

בניגוד למשטרה, ובדומה ללשכת החקירות הפדרלית, לא תהא רח"ף כפופה למשרד לביטחון פנים אלא למשרד המשפטים. כך נאה וכך ראוי. שכן "המשרד לבטחון פנים" הוא המצאה של מי מראשי הממשלה הקודמים והוא "נתפר" כדי להעניקו כנדוניה עבור אחד השרים. באתר האינטרנט של המשרד אומנם מופיע כי שמו הוסב ממשרד המשטרה ? אך בפועל הוכפפו לו גופים נוספים כגון מד"א ופיקוד העורף. כמשטרת ישראל הכפופה אליו, המשרד לבטחון פנים שרוי בסכיזופרניה קשה לגבי משימתו הראשית ? לוחמה בטרור או מיגור הפשיעה והחדרת ההכרה בעליונות שלטון החוק? אלה משתנים על פי מצב רוחו ונטיותיו של השר המכהן. משרד המשפטים לעומתו, הוא משרד שכוונתיו ומשימותיו מוגדרות היטב ואין חשש שתקציבים וכוח אדם נוסף שיוקצו לו ? יוסטו למשימות שאינם להן, כמו משמר הגבול והמשטרה הכחולה. חקירת פשעים, ייעודה של רח"ף, תומך בביצור וחיזוק שלטון החוק בישראל ולכן מן הראוי שתוכפף אליו, כשם שהוכפפה אליו הרשות למניעת הלבנת הון.

לשמירת צביונה כמשרתת הציבור וחופש הפעולה שלה כרשות פלילית חוקרת, מנהל הרשות ייבחר על ידי ועדה ציבורית, שבראשה יעמוד שופט בדימוס. לאחר שזו תגיש המלצותיה לשר המשפטים, יביא האחרון את ההמלצה על מועמד לאישור הממשלה. שר המשפטים לא יהא רשאי להציע מועמדים משלו לתפקיד. כך, ניתן יהיה למנוע, באופן יחסי, פולטיזציה של הרשות. יתר על כן, כפי שאפרט בהמשך, לרשות יהיו סמכויות מיוחדות לחקירת אישי ציבור ברשות המבצעת והמחוקקת כך שחשוב למנוע את נפילתה לידי הפוליטיקאים (בייחוד ששמענו רק השבוע על כך שהחוק הג'ובים עבר משוכה נוספת בדרך לאישור) גם במחיר של קשירת ידיו של השר הממונה. הדוגמא השלילית הטובה ביותר שנוכל להביא היא מינויו של משה קראדי למפכ"ל המשטרה. קראדי הוא הקצין הבכיר היחיד שלא היה מעורב בחקירה פלילית כלשהי של השר הממונה על המשטרה, צחי הנגבי, שלאחרונה הועבר מתפקידו בשל חשדות לסדרת מינויים פוליטיים… גם אם רב ניצב קראדי הוא איש הגון וראוי, בסיטואציה כולה יש טעם לפגם, ולו למראית עין ? והיא משאירה, כמו מקרים רבים לאחרונה, טעם מריר בפי האזרחים, שהמשטרה אמורה להיות להם למגן ולסמל.

גרעין הפעולה של רח"ף יהיה חקירת פשעים ולוחמה בפשיעה החמורה בישראל. ממנו ניתן לגזור את שטחי הפעולה של הרשות: לוחמה בפשע המאורגן, עבירות צווארון לבן (לרבות חקירת אנשי ציבור ונרחיב על כך בסעיף הסמכויות), ייצור והפצת סמים קשים, זנות, סחר בבני אדם, אלימות גופנית (תקיפה, אונס, גרימת חבלה ורצח), עבירות רכוש סדרתיות, הימורים והונאות. את הסעיף האחרון אגב, אני נוטה דווקא להשאיר לחוקרי רשות המיסים ול"משטרה הכלכלית" שהוקמה זה מכבר. בידי המשטרה כאמור, יישארו הסמכויות הנוגעות יותר לקיום הסדר הציבורי: פיקוח והסדרת התנועה בכבישים, שיטור קהילתי (קרי אימוץ רעיון שוטרי המקוף) וטיפול בעבריינות זעירה: עבירות רכוש קטנות, וונדליזם, הפרות סדר ועבריינות נוער. שיתוף הפעולה בין שתי רשויות החוק, הקיימת והחדשה, יישאר הדוק, הודות לתכנון כוח האדם המוצע והודות לישיבה שבועית בין מפקד המרחב המשטרתי לבין מנהל המשרד המחוזי של רח"ף שבהן יוחלט האם מקרי פשיעה מסויימים שאירעו באיזור (בהתאם למקרים שיועלו בפורום מפקדי תחנות) יועברו לחקירת רח"ף בשל חומרתם או מורכבותם: אלימות קשה, רצח או אפילו עבריינות רכוש המצטיירת כסדרתית ודורשת אמצעי חקירה מתוחכמים יותר. אני מודע לכך שהצעתי פירושה עיקור וחיסול כליל של מערך החקירות המשטרתי, מה שמביא אותנו לסעיף כוח האדם.

בשל סמכויות החקירה והאכיפה הנרחבות המיועדות לרח"ף יהא צורך בכוח אדם איכותי ובעל הכשרה מתאימה שיוכל להפעיל שיקול דעת הולם בהפעלתן. עוד עובדה ידועה לכל: כוח האדם במשטרת ישראל כיום, ברובו, אינו כוח איכותי, בוודאי למה ולמי שניתן להשיג בשוק העבודה. המשטרה אינה מהווה מוקד משיכה לכוח אדם איכותי, בוגר אקדמיה (למעט טווח צר של משרות לבוגרי קרימינולוגיה הנלחמים עליהן) בשל קושי המשרה, השעות הארוכות ואיכות התגמול. ועובדה כי הודה השבוע למצלמות השר לבטחון פנים, כי למשטרה חסר כוח אדם איכותי כגון עורכי דין, מהנדסים וחוקרים ואין אפשרות לגייסו בגלל חוסר בתקציב. השוטרים, בעיקר ברמות הנמוכות, הבאות במגע עם הציבור, הם לרוב בוגרי תיכון בלבד, שיכורי כוח מהמדים וגסים בהתנהלותם. אני אישית הייתי עד ראייה להתנהלות משטרתית שכזו, שגבלה באלימות לא מוצדקת, נפתרה רק בהגעתו של קצין בכיר למקום והסתיימה בקריאה של אחד השוטרים המעורבים לעבר האזרח הנפגע: "פעם הבאה דבר יפה לשוטרים, הא?" לא כך צריכים להתנהג משרתי ציבור. ברח"ף, בדומה לרשויות הממשלתיות האחרות, תונהג שיטת תגמול ושכר נדיבה, (כמו זו הנהוגה למשל, בזרועות הבטחון החשאיות) על מנת למשוך כוח אדם איכותי.
רף הקבלה הבסיסי יהיה בוגר תואר ראשון לפחות, עם עדיפות לבוגרי קרימינולוגיה (שכיום מתקשים למצוא עבודה במקצוע). סדרה של מבחנים פסיכולוגיים ואישיותיים תמיין את האנשים המוכשרים ביותר לתפקיד בכל הנוגע למקצועיות, יושרה, אומץ ויושר אישי, שיעברו הכשרה ארוכה, קפדנית ומפרכת, עיונית ומעשית ? בת חצי שנה לפחות.

ומה יהא על מערך החקירות המשטרתי על אלפי שוטריו? אלה יהוו את בסיס כוח האדם הראשוני להקמת הרשות, במקביל לגיוס הפתוח הנרחב שייערך. כל אחד מהם יהא רשאי לגשת למבחני הקבלה, קצינים וחוגרים כאחד ? אבל ללא הנחות. מי שיעברו את המסננת, ישובצו במערך החדש. אלה שלא, יאלצו למצוא לעצמם תפקיד אחר בתוך המשטרה הרזה והיעילה עתה יותר או לפרוש ולמצוא לעצמם תעסוקה חדשה. לטובים שבהם אין מה לדאוג ? הם ייקלטו במערך ההקמה של הרשות. אלה שרק באים "להחתים כרטיס" ייאלצו להיפלט מהמערכת. אכיפת החוק והקניית בטחון אישי לאזרחים הוא עסק רציני הדורש מחוייבות ויכולת.
במאמר מוסגר, המשטרה הכחולה, בסופו של יום, תרוויח ממהלך שכזה: משטרה רזה, יעילה יותר, שמשימותיה ותחומי השליטה שלה מוגדרים מבעבר תוכל לבצע את תפקידה החדש והמצומצם בריכוז רב ותוכל לפנות משאבים, גם בתקציב מקוצץ, להתחדשות טכנולוגית ולשיפור התגמול האישי לאנשיה.

ומנין יבוא הכסף? אין מנוס. על הפוליטיקאים היושבים בראש הפירמידה להתעשת ולהבין: בטחון אישי לאזרחים הוא מרכיב חשוב מאין כמותו בחוסן הלאומי של ישראל. מנהיגות שאינה מסוגלת לקיים את החוזה הפשוט בין אזרח למדינתו, שבו האחרונה מספקת לראשון ביטחון אישי תמורת המונופול על חזקה ושימוש בנשק ? מוטב שתתפטר. לא פחות מכך. שיקולים ונפנופים באמתלות של איומי בטחון חוץ לא יועילו כאן. איומים משמעותיים כגון עיראק נמחקו מהמפה. לעומתם, איום הסכינאות, האלימות חסרת הרסן והפשר בתוך החברה לא נעלמו אלא רק גברו. יש להפנות חלק משמעותי מתקציב הבטחון, קרי, תקציבם של הצבא וזרועות הבטחון ? לטובת הקמת רשות לחקירת פשעים. לא נוכל לעמוד, כחברה, בפני איומים מבחוץ כל עוד איום האלימות, הפשיעה וחוסר הכבוד לחוק מאכלים את יסודותינו מבפנים. יש שטענו השבוע שלפולטיקאים אין רצון לראות משטרה חזקה, שכן הם פוחדים מכך שמשטרה חזקה עשויה גם להפנות משאבי חקירה לעברם ולחקור ביתר שאת פשעים ועבירות שבוצעו על ידם. אדרבא, נראה מי מחברי הכנסת יעיז להרים ידו כנגד "החוק למיגור הפשיעה" (חוקים דומים הועברו בקונגרס בשנות השלושים בארצות הברית לאחר שהפשיעה גאתה ברחובות) אשר יסדיר את פעולתה של רח"ף. כל אחד שכזה, באופן טבעי, יטיל צל על עצמו, אולי יעיד על קשריו עם העולם התחתון ויצטרך לתת תשובות לציבור אותו הוא אמור, לפחות על הנייר ? לייצג ולשרת. ואני אומר, עם שכאלה יש לבוא חשבון בקלפי. חבר הרשות המחוקקת שאינו מעוניין בביצור שלטון החוק ? שילך הבייתה. אלו הן השעות בהן יש להזכיר לחברי הכנסת והממשלה הנכבדים כי משרתי הציבור הם ולא רק מנצליו.

המשך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים