לא שבר – משבר

השרש ש.ב.ר הוא אחד המעניינים בעברית. יש לו כל־כך הרבה פירושים! אז בואו נעשה קצת סדר.

משה יורד מהר סיני ושני לוחות הברית בידיו. הוא רואה את עגל הזהב ואת העם המחולל סביבו, ומתעצבן:

יִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר (שמות ל"ב פס' 19)

זה הפירוש שאנו מכירים ואוהבים (?!): לנפץ, לנתץ ולהרוס. אבל עוד קודם לכך, בספר בראשית, מופיע השרש בפירוש אחר. המזרח התיכון כולו מוכה בצורת, אך מצרים, בעקבות חלומו של יוסף, אגרה מזון:

וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם… רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם… וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ–הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ (ברא' מ"ב פס' 1 ו־6)

די ברור שכאן אין הכוונה למשהו שלילי במובן של ניתוץ וניפוץ. הרי יש שבר במצרים, ולכן זו סיבה ללכת לשם? הכוונה כאן לתבואה או בר, והפועל משמעו לקנות תבואה. יוסף, בנוסף להיותו מפענח חלומות הוא גם המשביר, כלומר, מוכר תבואה. מכאן אגב, כמו שניחשתם, המשביר לצרכן. נמשיך.

מדיין, עמלק ובני קדם התאספו וחנו בעמק יזרעאל. גדעון בן־יואש השופט אסף כמה עשרות אלפי לוחמים להגן על עמו. במבחן המלקקים המפורסם ניפה גדעון את מרבית הלוחמים ונותר רק עם אלו ששתו בעזרת ידיהם, שלוש מאות במספר. המספר המועט של לוחמיו גרם למצביא לסקפטיות מסויימת, אך חלום שהוא שומע במחנה המדייני גורם לו לשנות את דעתו:

וַיָּבֹא גִדְעוֹן–וְהִנֵּה-אִישׁ, מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם; וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד-הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל.   יד וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר, אֵין זֹאת, בִּלְתִּי אִם-חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, אִישׁ יִשְׂרָאֵל:  נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ, אֶת-מִדְיָן וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-שִׁבְרוֹ–וַיִּשְׁתָּחוּ; וַיָּשָׁב, אֶל-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר קוּמוּ, כִּי-נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת-מַחֲנֵה מִדְיָן (שופ' פרק ז' פס' 13-15)

לפי ההקשר הזה, קל להבין את הביטוי החלום ושברו: החלום ופירושו. זו לא הפעם הראשונה בה הביטוי בימינו מקבל משמעות שונה מהמשמעות המקורית, ראו למשל עצת אחיתופל.

5 תגובות על הפוסט “לא שבר – משבר

  1. סליחה על הניג'וז אבל את השם של אחיתופל כותבים בת', לא בט'.

    וגם בל נישכח את השיבר, צינור ברדיוס של אינץ'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים