אודות ירון

לומד וגר בבירת הנגב. אוהב לטייל, לצלם, לקרוא ולכתוב.

יונתן שפירא, תלמד אותי עברית

"אבל אמא לא הֶכירה את יונתן שפירא". כנראה שאמא גם לא הִכירה את ההטיות של שורש נ.כ.ר. . שירים רבים מלאים שגיאות בעברית. נכון, זהו חופש הביטוי האומנותי ולעיתים הטעות היא מכוונת ומטרתה להעביר מסר, או פשוט למצוא חרוז מתאים, אבל ברוב המקרים מדובר בחוסר תשומת לב של היוצר. לא כולנו מומחים ללשון, ואין זו בושה לפנות למומחה כדי שיתקן את היצירה מבחינה לשונית. לדעתי האישית פנייה שכזו היא ההפך הגמור מבושה. היא מצביעה על גישה רצינית ובוגרת של האומן, וכזו שמכבדת את השפה בה הוא יוצר.

לפני שאתם קופצים, אני יודע שהציווי של ל.מ.ד בבנין פִּעֵל הוא לָמֵד, ולא תְלמד, אבל גם במקורותינו משתמשים לעיתים בצורת העתיד במקום ציווי. כן, "לימור תתפטרי" הוא לא טעות.

או מיי גודס
כן, כן. עונת הסתיו הגיעה לחצי הכדור הצפוני ואיתה מתחילות העונות החדשות של הסדרות הטלויזיוניות. נמלטים כבר בשבוע השביעי, ארבע שעות מחיינו עברו בנעימים תודות להאוס, ואפילו אבודים הספיקה לשפוך מעט אור על המתרחש באי המסתורי למשך שעה. אבל אני חיכיתי לאבן הספיר, פרח המסך, שושנת המרקע: גלקטיקה. לפי פרק הפתיחה ששודר אתמול ההמתנה היתה כדאית. רונלד מור (יוצר הסדרה, מפיקהּ, וכותב התסריטים הראשי שלה) פתח את העונה בפרק פוליטי, אלים ואנושי כאחד, ואפילו הופיע רמז די עבה לגבי התוכנית הגדולה של הסיילונים, נושא שמופיע בכתוביות בתחילת כל פרק, אך היה לוט בערפל עד עתה. המאבק בין האמונה המונותאיסטית של הסיילונים לבין אמונתם הפוליתאיסטית של בני האדם עובר להילוך גבוה, וגם גסי העין יבחינו בפיסות אקטואליה שחדרו אל תוך העלילה. כל שנותר עכשיו הוא לקוות שyes תמשיך במסורת הנמלטים שלה, ותקנה את העונה השלישית.

מבחן בוזגלו, מועד ב'

בואו נעבור על העובדות בצורה יותר מסודרת. פרשת חנן גולדבלט נחשפה ב 26/7/2005. גולדבלט נעצר עד תום ההליכים, וכחודש מאוחר יותר ב 21/8/2005 הוגש כתב האישום לבית המשפט. מאז ועד היום נמצא גולדבלט במעצר בית, כאשר בקשותיו להקלות בתנאי מעצרו נדחו. המשפט מתוכנן לנובמבר הקרוב.
פרשת רמון נחשפה בדיוק שנה מאוחר יותר, ב 25/7/2006. כתב האישום הוגש לאחר כחודש, ב 23/8/2006. משפטו של רמון צפוי להפתח בספטמבר, כלומר לפני משפטו של גולדבלט.
כתב האישום כנגד גולדבלט הוא אמנם חמור יותר וכולל שני מעשי אונס לעומת כתב האישום כנגד רמון שהוא "רק" מעשה מגונה ללא הסכמה, אבל זירוז ההליכים לו זוכה שר המשפטים לשעבר מדיף ריח חריף של קומבינה. בלי להיכנס לשאלת אשמתם, שאלה שבית המשפט יתן עליה את הדין, אני שואל, הזהו צֶדֶק?

הגלקטיקוס

שאלה פילוסופית: מה עדיף? מלחמה או צביעות? בניגוד ל"מסע בין כוכבים" המתחסדת, "גלקטיקה" לא מנסה לעשות מהמין האנושי משהו טוב ונשגב יותר, היא גם לא מנסה לעשות ממנו משהו גרוע, שפל ודוחה יותר. היא פשוט מציגה את המין האנושי כמו שהוא: אמיץ, רגיש ורחמן, ובאותה העת אַלים, תאב כוח ואכזר. מלחמה היא דבר מכוער. אך הצביעות וההתחסדות מכוערות ממנה. היוצרים של "גלקטיקה" וברואיהם יודעים זאת היטב.

Original Cast הסדרה המדוברת היא למעשה חידוש של סדרה שהופקה בשנת 1978 על ידי מפיק הטלויזיה האגדי גלן א. לארסון, מי שהביא לעולם את "אביר על גלגלים?, "מגנום?, "באק רוג'רס במאה ה-25" ו The Fall Guy. לארסון ניצל את התנופה לה זכה ז'אנר המדע הבדיוני בזכות הצלחת מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס. הדמיון בין שתי היצירות לא היה מקרי והיו דיווחים בזמנו כי לוקאס או האולפנים שלו שקלו לנקוט צעדים משפטיים כנגד המפיקים של הסדרה, אך דבר לא יצא אל הפועל.

עלילת הסדרה מסוף שנות השבעים מספרת על 12 מושבות של בני אדם אי שם בחלל החיצון, ללא קשר במבט ראשון לכדור הארץ שלנו. מנהיגי אותן מושבות רוצים לחתום הסכם שלום עם האויבים המושבעים שלהם: הסַּיְילוֹנִים, גזע קיברנטי איתם הם מנהלים מלחמה כאלף שנים. אך מסתבר שההסכם היה למעשה תחבולה: בערב החתימה, הסיילונים, במתקפה הגדולה ביותר מאז ומעולם, משמידים את מרבית המושבות. שארית הספינות הקולוניאליות, אזרחיות וצבאיות, המבינות כי המשך קיום המין האנושי תלוי בהן, מתכנסות תחת הנהגתהּ של ספינת הקרב הותיקה "גלקטיקה" בפיקודו של קומנדר אדמה (Adama), ויוצאות אל החלל במטרה למצוא את המושבה ה-13 האבודה, אשר מאוחר יותר מתבררת כלא אחרת מאשר כדור הארץ שלנו. האמפריה הסיילונית כמובן לא מוותרת בקלות ורודפת אחרי צי הפליטים בשאיפה להשמידו.

הסדרה שרדה עונה אחת בלבד, אך שבה ועלתה כעבור שנתיים בשם שונה במקצת: גלקטיקה 1980. הסדרה המחודשת שובצה בשעת שידור המיועדת לילדים, וכתוצאה מכך הושפעה הסדרה כולה. התסריטים שונו כדי להתאים לקהל היעד החדש, התקציב קוצץ משמעותית, ולמעט לורן גרין (קומנדר אדמה) אף לא שחקן אחד מן הליהוק המקורי שב לתפקידו. הגלקטיקה במתכונתה המחודשת שרדה עשרה פרקים בלבד, היא ספגה ביקורות קשות ביותר וברור היה כי בזה נסתם הגולל על עלילותיהּ.

"אין לנו חייזרים עם ראשים גבשושיים. פלנטות חדשות כל שבוע לא תמצאו אצלנו. לא משתלטים אצלנו על מחשבה או על גוף ואין מסעות בזמן. יש לנו אנשים ודמויות במצבים קשים, והרקע להתרחשות הוא מדעי בדיוני. רציתי ליצור רקע פוליטי וסוציאלי מורכב עבור הסדרה. רציתי לבחון את המתח בין הדרג המדיני לצבאי בשעת משבר." רונלד ד. מור, התסריטאי הראשי של "גלקטיקה".

Helo and Starbuck בשנת 2002 פנו אולפני יוניברסל לרונלד ד. מור בהצעה להרים פרויקט של מִינִי סדרת גלקטיקה חדשה. מור, הוא מפיק וכותב מוכשר, אשר מכנה עצמו בהלצה "האדם שהרג את קפטן קירק" (בסרט "מסע בין כוכבים: דורות?, אותו כתב), ובאמתחתו הצלחות רבות. את דרכו החל ככותב תסריטים ל"מסע בין כוכבים: הדור הבא", ובסיומה של הסדרה שימש כבר כמפיק. כחבר בצוות ההפקה זכה בפרס הוגו והיה מועמד לפרס האמי. בסדרת ההמשך, "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9?, שימש מור כמפיק בכיר וככותב תסריטים. את "מסע בין כוכבים: וויאג'ר" עזב מור לטובת הפקת הסדרה "רוזוול?, וגם הספיק להשתתף בכתיבת התסריט של "משימה בלתי אפשרית 2?.

מעריצי הסדרה שציפו להמשך מהמקום בו הסתיימה העונה הראשונה (העונה השנייה לא קיימת מבחינתם, ובצדק) או לפחות להפקה מחדש, הופתעו. מור התבסס אמנם על העלילה המקורית אך יצר סיפור חדש תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהסדרה המקורית. תריסר המושבות נותרו על כנן אך הפעם הסיילונים אינם גזע זר אלא נוצרו על ידי בני האדם, וקמו על יוצרם, כמו הגולם. הסיילונים הפעם מתוחכמים יותר, וחלקם נראים בדיוק כמו בני אדם, לעיתים הם לובשים את צורתו של אחד מחברי הצוות שעל הספינה ולא ניתן להבדיל בינם לבין בני אדם.

סטארבק, הטייס המבריק אך משוחרר הרסן מהסדרה המקורית, הוא עכשיו טייסת, עדיין מבריקה אך משוחררת רסן הרבה יותר. בעוד שבמהלך הסדרה המקורית חוקרים אנשי הצוות כוכבים חדשים ופוגשים גזעים שלא נתקלו בהם בעבר, לא כך הוא בסדרה החדשה פרי חזונו של מור. באלטר, הנשיא הבוגד של הסיילונים הוא עתה מדען מבריק אך מעורער בנפשו אשר סיילונית סקסית במיוחד מסובבת את ראשו לחלוטין. סדרה מציאותית כבר אמרנו?

Boomer and Tigh צוות השחקנים בסדרה מורכב מצעירים ווותיקים שעושים עבודה מצויינת. בתפקיד אדמה, משחק אדוארד ג'יימס אולמוס, שזכה באמי על תפקידו ב"מיאמי וייס" והופיע בתפקיד השופט רוברטו מנדוזה ב "הבית הלבן". בתפקיד נשיאת 12 המושבות נמצאת מרי מק'דונל, מי שהיתה מועמדת לאוסקר ב"רוקד עם זאבים" המצוין. רובנו זוכרים אותה דווקא כגברת הראשונה ב"היום השלישי". שני צעירים מבטיחים (ומקיימים) נמצאים בתפקידי סטארבאק ואפולו, בנו של אדמה: קייטי סקהוף וג'יימי במר, לא נראה לי ששמעתם עליהם, אבל אני מבטיח שעוד תשתמעו.

מרכיב נוסף במציאותיות של הסדרה הוא דת. בסדרות וסרטי מדע בדיוני נוטים להתעלם מן הדת, אם כי "חלל עמוק 9" התמודדה עם הנושא בהצלחה לא מבוטלת. לתושבי תריסר המושבות אמונה פוליתאיסטית, ולכהני הדת מקום חשוב בהנהגה, או ליתר דיוק, יש להם השפעה רבה על המאמינים ונשיאת המושבות אינה יכולה להתעלם מהם, אחרת תחטוף חזק בבחירות. לסיילונים, יש אמונה מונותאיסטית, ולמרות שהם למעשה מכונות, הם בוטחים באל אחד ומאמינים ביכולתו. נקודת מבט זו מעמידה את הסדרה באור מעניין: בני האדם מרובי האלים מול הרובוטים ואלילם הבודד, אך זהו דיון אחר לגמרי.

המיני סדרה זכתה להצלחה אדירה. המדרוג אמר את דברו וניתן אור ירוק לעונה בת 20 פרקים. זו זכתה גם היא לאחוזי צפייה נאים, ועתידן של עונות נוספות הובטח. ערוץ yes2 קנה את המיני-סדרה ואת שתי העונות הראשונות, אך אליה וקוץ בה. על פי ביקורתו של ירון טן-ברינק מידיעות אחרונות, מסתבר שהערוץ תרגם את הפרקים בצורה חסרת מודעות באופן מיוחד. תוכלו למצוא שם זוועות כמו "איילת הכוכבים" במקום סטארבאק, ו"פצצה" במקום בּוּמֶר. מישהו נרדם על המשמרת. הלו, להתעורר שם!

אז לפני שאתם מנפנפים ידים בביטול על "עוד סדרת מדע בדיוני לילדים", תנו ל"גלקטיקה" סיכוי. מי שאוהב סדרות דרמה משובחות לא יתאכזב, ומי שלא אוהב, מי יודע, אולי אחרי פרק הפתיחה ישנה את יחסו לסדרות אלו.

העידן החדש

רבים הקוראים על השחרור המאוד מתוקשר של עידן חלילי משירות בצה"ל משייכים אותו לתופעת הסרבנות המוכרת לנו. אך אין הדבר כך כלל ועיקר. משום מה, דווקא אתרי אינטרנט שמאלניים כדוגמת הגדה השמאלית ו-זו הדרך נדמה כי לקחו חסות על חלילי, אך בל נתבלבל. מקרה חלילי אינו קשור אידאולוגית לצד זה או אחר של המפה הפוליטית. מקרה חלילי עומד בזכות עצמו וראוי להתיחסות נפרדת, ואין לשייך אותו עם סרבנות מכל סוג שהכרנו עד כה.
עידן חלילי - באדיבות ישראל 10
חלילי מגדירה את עצמה כ"סרבנית פמיניסטית", ואכן כאשר בוחנים את בקשת הפטור שלה (שאגב, מנוסחת היטב ובבהירות ? עידן, אנחנו מחפשים כותבות וכותבים…) מגלים כי חלילי באמת ובתמים מאמינה כי הדרך בה בחרה היא הדרך הפמיניסטית האמיתית. את תפישת חייה הפמיניסטית היא שאבה מהתנדבות ב"מוקד הסיוע לעובדים זרים", בו למדה על זנות וסחר בנשים, ומשנת שירות כמדריכה של קבוצת בנות בפנימיה טיפולית, שאותה היא מתארת: "העבודה עם הבנות הִפגישה אותי באופן עמוק ביותר עם הפנמת מסרים חברתיים הרסניים של נשים וילדות כלפי עצמן".
כשצעדה חלילי את צעדיה הראשונים בצבא כמועמדת לשירות ביטחון, ביקשה לתרום למדינה באמצעות עשייה פמיניסטית בתוך הצבא. הקיבוץ שבו היא גרה רואה בשירות בצה"ל ערך חשוב (אמירה קצת מקוממת. האם הסביבה בה גדל ילד עירוני רואה בשירות הצבאי בזבוז זמן?) אך ככול שמגעיה עם הצבא התרבו הבינה כי "הצבא בבסיסו נוגד ערכים פמיניסטיים". את המשפט האחרון מוכיחה הכותבת בדוגמאות המוכרות לכל אחד ואחת שהיו בצבא וצופים בחדשות: ההטרדות המיניות, מיעוט הקצינות הבכירות ועוד. אם נסכם, למעשה הכותבת מניחה בפנינו מספר הנחות שאני מסכים איתן לחלוטין:

  • הצבא נוגד ערכים פמיניסטיים.
  • מעמדו הרם של הצבא בחברה מנציח את אותם ערכים קלוקלים בה.
  • הכותבת לא מוכנה להשלים עם המצב ומוכנה לעשות מעשה הכרוך במחיר אישי.

שלושת נקודות מוצא אלו מאפשרות שתי דרכי פעולה אפשריות: להכנס אל תוך המערכת ולנסות עד כמה שניתן להשפיע מבפנים, או להרים ידים ולא להשתתף כלל במשחק. הכותבת בחרה באפשרות השנייה והגישה בקשת פטור מטעמי מצפון, ועל כך יוצא קצפי.
לפני שאמשיך אציין כי בניגוד לסרבנים אחרים חלילי כן מתכוונת לעשות שירות לאומי, שתרומתו לחברה היא גדולה, ולבטח גדולה יותר מזו של אילו אשר אינם משרתים כלל וכלל.
אם נבחן את נושא מעמד האישה בצה"ל לעומק, נגלה כי מעמדהּ השתנה לבלי הכר בעשור האחרון. יותר ויותר נשים משמשות בתפקידים קרביים, הטייסת הקרבית השנייה בתולדות צה"ל סיימה קורס טייס זה מכבר והצטרפה אל נווטות ומכוננות שכבר משרתות, יותר ויותר חיילות מתלוננות על הטרדות מיניות ? מה שמעיד על התחייסות רצינית של המערכת, בקורסי הקצינים ובטִרונויות הכלל צהליות משולבים בנות ובנים יחדיו ועוד ועוד. לפני שני עשורים מי חלם שצה"ל יתקדם כל כך? מי גרם לשינוי התפישתי האדיר הזה? לבטח לא נשים שהחליטו שהן לא משתתפות במשחק, אלא כאלו שהחליטו להאבק למען שיוויון זכויות לנשים גם אם שמן לא יתנשא מעל דפי העיתון ואתרי האינטרנט. עשרות ומאות נשים שנאבקו על עוד ועוד זכויות, והיום, במבט ארוך לאחור, רואים את הישגן המרשים. איזה הישג רוצה חלילי להשיג בכך שלא תתגייס? רוזה פארקס (להבדיל, כיוון שאיני חושב שערכים אנטי פמיניסטיים הם גזענות, למרות שיש נשים החושבות ששוביניזם הוא כן גזענות) עמדה בפני דילמה דומה לזו של חלילי. פארקס יכלה לבחור שלא לנסוע כלל באוטובוסים כדי לא להיות חלק מהאפליה הגזעית, להוציא עצמה מן המשחק, אך בחרה שכן לנסוע, והיתר הסטוריה. מה היה קורה לו בחרה פארקס באפשרות הראשונה?
בדבריהּ של חלילי יש נקודה מעניינת נוספת. סביר להניח כי חלילי, במסגרת התנדבותה לשירות לאומי, תפעל להנחלת ערכיה הפמיניסטים (והצודקים) בקרב צעירות מאוכלוסיות חלשות. במכתבה של חלילי היא מתייחסת לאוכלוסיות אלו: "השתייכות לקבוצה שסובלת מאפליה או מעוני למשל, תקשה על נשים לוותר על השירות בצבא, בגלל המקום שהוא ממלא בחברה כיום. מסיבה זו אני מודעת לכך שהיכולת לוותר על הצבא אינה קיימת במידה שווה עבור כל אשה". אמירה זו עומדת בסתירה לטענותיה של חלילי. מצד אחד היא עצמה לא מוכנה לשרת בצבא האנטי פמיניסטי, אבל היא מבינה את הצורך של נשים אחרות כן לשרת בצבא ולהנציח את המעמד הקשה בלאו הכי שלהן? ההבנה כי יש נשים אשר מפאת מעמדן הנמוך בחברה חייבות לשרת בצבא צריכה לדרבן נשים פמיניסטיות כן להתגייס ולשנות את המערכת מבפנים למען אותן נשים חלשות. ולא לעזוב אותן בודדות במערכה.
סעיף 39 לחוק שירות הביטחון (נוסח משולב) תשמ"ו 1986, שעל פיו מבקשת חלילי פטור מטעמים שבמצפון מנוסח כך:

39. פטור משירות על פי דין
(א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
(ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
(ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
(ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
(ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

החוק נוסח בלשון נקבה והוא מיועד לנשים בלבד. כך שבאופן אירוני החוק ששחרר אותה מהשירות הוא חוק אנטי פמיניסטי בעליל.

איני חושד בכוונותיה של חלילי. ברור כשמש כי היא אינה משתמטת המחפשת תירוצים כדי לחמוק משירות צבאי. היא לוחמת פמיניסטית אמיתית שרוצה לעשות ולהשפיע. הדרך בה בחרה היא התמוהה, שכן מבחן התוצאה הוא נגדה. דווקא הנשים שכן התגיסו הן אלו שעשו את השינוי.
לא ברור לי גם מהו המסר אותו היא רוצה להעביר לנשים בהתנהגותהּ. נשים לא צריכות לשרת כלל בצה"ל? צריכה להינתן לנשים זכות בחירה האם להתגייס או לא? תקוותי היא כי במרוצת הימים תבהיר חלילי את המסר שלה, כיוון שיש לה מה להגיד וחשוב שדבריה ישמעו.

גחליליות רודפות אחריך

Captain Mal: "Do you want to run this ship?"
Jayne: "Yes."
Mal: "Well, you can't"

ג'וס ויידון הגדיר את פיירפלי כ-"מערבון בחלל ויש גם זונה". מי שחשב שסרניטי, סרט הקולנוע המהווה המשך לסדרת הטלויזיה שגוועה בדמי ימיה, הוא גרסה עתידנית של היו זמנים במערב, טעה כרחוק מזרח ממערב. ויידון, שכתב וביים את הסרט, רקח יצירה רב גונית, המשלבת הומור, פעולה וקורטוב פילוסופיה שכל אחד יהנה מהם, לא רק חסידי ויידון, אם כי האחרונים יהנו יותר.
סדרת הטלויזיה שיצר ויידון, פיירפלי, ששודרה ברשת הטלויזיה האמריקנית פוקס, ירדה מהמסכים בדצמבר 2002 לאחר שידור 11 פרקים בלבד (מתוך 14 שצולמו). הסיבות למותה המוקדם של הגחלילית אינן ברורות עדיין וכנראה לעולם לא נדע אותן. הסדרה עלתה כמעט מיד למעמד של סדרת קאלט, וסרט הקולנוע היה רק שאלה של מתי. והתשובה: עכשיו.

הסרט פותח בקטע היצג (אקספוזיציה) יעיל המסכם את תולדות פיירפלי, ומבטל בעצם, את הצורך לעקוב אחר כל פרקי הסדרה. אנו נמצאים כ 500 שנים בעתיד. האנושות עזבה את כדור הארץ שלא יכל יותר לספק את צרכי הקיום, והתיישבה במערכת שמש חדשה. הממשל המרכזי, ה"ברית", במלחמה עקובה מדם ואכזרית, השתלט על הכוכבים הפנימיים, ואילו המפסידים, ה"עצמאיים", נותרו משוטטים בעולמות החיצוניים, בורחים מהחוק ורוצים שיעזבו אותם לנפשם. קפטן מלקולם "מאל" ריינולדס (נֵיְיתַ'ן פִילִיוֹן), שהיה סַמָּל בצד המפסיד, הוא מפקד הספינה סרניטי, חללית משא מיושנת וחלודה מדגם פיירפלי. ריינולדס וצוותו מנסים לשרוד בתוך העולם המסובך בו הם נמצאים, גם אם זה אומר לגנוב, לשדוד, להעביר סחורות לא חוקיות, או בעצם, לעשות כל מה שצריך לעשות. עוד על הסיפון נמצאים סגניתו של ריינולדס, זואי (גִ'ינה טוֹרֵס), הלבושה כקאוגירל ומתנהגת בהתאם, בעלהּ, ווֹאש (אלן טוֹדִיק), הטייס המבריק, האקדוחן המחוספס הבריון גֵ'יין (אדם בולדוין, אין קשר למשפחת בולדוין) וקֵיְילִי (ג'וּל סְטַיְיט) בעלת הגינונים של נערת חווה ועילוי של מכונאית חלליות. ריינולדס אסף אל ספינתו לפני כשמונה חודשים אח ואחות: סיימון (שוֹן מַאהֵר) ורִיבֵר (סַאמֶר גְלַאוֹ) טאם. סיימון הוא רופא הספינה וריבר היא מקור הבעיות.

ריברריבר היא בסך הכל בת 17, אבל יש לה כוחות. היא מסוגלת לקרוא מחשבות, לזהות אוייבים וסכנות ממרחק, ויש לה אישיות ממש ממש מסובכת. קפטן ריינולדס מזהה את הפוטנציאל העסקי הטמון בריבר, והוא נעזר בה למעשי השוד שלו. האח סיימון מתנגד לניצול לרעה של כשרונותיה של אחותו, ומחליט לעזוב את סרניטי וצוותה, אבל כאן נכנסת הברית לתמונה והעניינים מתסבכים. הברית, שגילתה את כשרונותיה המיוחדים של ריבר בגיל צעיר, העבירה אותה סדרה של טיפולים ושתלה מידע סודי וחשוב מאין כמותו במוחה, ללא ידיעתהּ. סיימון התנגד לטיפולים הללו והוא מצליח להבריח את ריבר אל מחוץ למתקן הברית, וכך במנוסתם הגיעו והצטרפו אל סרניטי. הממשל נבעת מהעובדה שמידע רגיש כל כך דלף החוצה ולכן הוא שולח בעקבות האחים שליח (צִ'יוֵוטֵל אֵגִ'וֹפוֹר), מקצוען אכזרי וחסר רחמים שלא ידוע בשמו האמיתי אלא בכינויו בלבד: The Operative, ומצייד אותו בכל הנחוץ לו כדי לצוד את המבריקה הצעירה. מן הנקודה הזו בסרט (שלמעשה זו די ההתחלה) מתחיל מרדף צמוד שלא הרודף ולא הנרדף יכולים להרשות לעצמם לטעות בו. במהלך המרדף פוגשים הנרדפים בשתי דמויות נוספות המוכרות לצופי הסדרה: שפרד בוק (רון גלאס), איש הדת המסתורי שלא מגלה לא טפח ולא טפחיים על עברו, ואינרה, "בת הלוויה" (או במילים אחרות ? זונה), שיחסי האהבה-שנאה שלה עם קפטן ריינולדס מסובכים ביותר. מהו הסוד האפל השמור במוחה של ריבר? ומדוע הוא חשוב כל כך לברית? כתוב ללא הַרְסָן (ספויילר)!

מי שמכיר את עבודותיו של ויידון, יודע שהסוד הגדול שלו הוא בדיאלוגים, וסרניטי בנקודה זו לא נופל מכל תסריט אחר שכתב האמן. משפטים חדים ומדוייקים, שלא נגררים להוליוודיות טיפוסית. לויידון יש כישרון נדיר: הוא מצליח להפוך במשפט מבריק אחד סצינה קודרת למצחיקה, ולהיפך. למשל (ללא הרסנים), חברי הצוות עומדים בפני סכנת מוות ודאית, וזואי שואלת רטורית האם מישהו חושב שהם עומדים לצאת חיים מכאן. ג'יין מיד משיב ב"הן". או ברגע קריטי אחר, כאשר סיימון וקיילי עומדים בפני סכנת מוות, וכמשפט אחרון אומר סיימון כי הוא מצטער שלא נענה לחיזוריה של קיילי, עונה האחרונה: "לעזאזל! רק בשביל הסקס אני לא נכנעת!". לבד מן הדיאלוגים התסריט עצמו לא משעמם, עמוס בתפניות והפתעות, כולל הפתעות לא נעימות (ועל כך לא אוסיף דבר). מי שלא מתייחס כל כך לדיאלוגים לא יתאכזב מקטעי האקשן בסרט. מרדפי חלליות מהירים גם בחלל וגם על פני כוכב (אתם יודעים, זיפזופ בתוך גאיות, התחמקות מגבעות, כאלו דברים) קרבות בסגנון אומנויות לחימה מזרח אסייתיות וגם סתם מכות.

ויידון ופיליוןברם, אין דברים מושלמים. גם הסרט הזה לא חף מבעיות. ריבוי הדמויות מקשה על הצופה שלא מכיר את פיירפלי לעקוב אחר מה שקורה. שמונה דמויות מרכזיות (חזרו אחורה שתי פסקאות וספרו) בסרט אחד! תראו לי מישהו שלא יקבל כאב ראש מזה. מי שמכיר את הסדרה, כמובן מכיר את כולן ואין לו בעיה להסתדר איתן, אבל מי שלא עלול להיבהל מהכמות. הסרט גם מעלה רעיון מעניין ולא מפתח אותו, רעיון שיש לו שייכות אקטואלית לעולם הגלובאלי בו אנו חיים: העצמאים מתעבים את הברית (זוכרים את המלחמה? לא?! חזרו 3 פסקאות) מכיוון ש (אני מצטט):

?The Alliance is in their homes, in their heads, tell them what to think?

(הברית נמצאת בביתם, בראשם, מכתיבה להם מה לחשוב)
זו מסוג האמירות שקשה להתעלם מהן בעולמנו. ויידון בחר להתעלם, וחבל.

לסיכום, סרט מהנה לכולם, אך צופי פיירפלי יהנו ממנו יותר, ולכן אני ממליץ לקחת קודם כל את העונה הראשונה בספריות הוידאו, או לחכות להקרנה שלה בהוט אקסטרה, ורק אז לראות בקולנוע. יש לכם מספיק זמן, כיוון שההקרנות המסחריות יחלו רק בחודש נובמבר. והמלצה קטנה שלי, תשתדלו לראות את הסרט ביחד עם מעריצי ויידון. הם יצחקו וימחאו כף במקומות הנכונים. הרבה יותר כיף לראות ככה סרטים.