אודות ירון

לומד וגר בבירת הנגב. אוהב לטייל, לצלם, לקרוא ולכתוב.

שלוותא

!Violence is going to ensue
.Capt. Malcolm Reynolds – –

כמה סדרות טלויזיה שגררו בעקבותיהן סרט קולנוע אתם מכירים? הנה רשימה קצרה וחלקית ביותר שחשבתי עליה: מיסטר בין, סאות' פארק, משפחת אדמס, משפחת קדמוני, משימה בלתי אפשרית, צבי הנינג'ה , המלאכיות של צ'רלי, סטארסקי והאצ', תיקים באפלה, רצח מאדום לשחור, מסע בין כוכבים, המלאך. מה משותף לסדרות אלו? כולן היו בשעתן סדרות מצליחות, ומפיקי הוליווד, אנשי עסקים טהורים שאומנות לשמה מעניינת אותם כקליפת השום (או כשלג דאשתקד ? בחרו את הקלישאה המתאימה לכם) אך כסף גדול כן מעניין אותם (אפילו מאוד), קיוו כי סרט הקולנוע ימשיך את קו ההצלחה של הסדרה והסיכון הכספי הוא נמוך. ועכשיו, חשבו על סרטי קולנוע המבוססים על סדרות שלא הצליחו. אני לא הצלחתי לחשוב על אף אחת. אז מה גורם ליוצר של סדרה שאפילו לא הצליחה לשרוד עונה שלמה אחת לייצר סרט קולנוע? ננסה להבין מייד.

ג'וס ויידון, יוצר הסדרות באפי: ציידת הערפדים וְ אנג'ל,כותב תסריטים מוכשר ומוערך שכתב בין היתר את התסריטים ל-צעצוע של סיפור ו-הנוסע השמיני: התחייה, פנה ליצירת סדרת טלויזיה חדשה: Firefly.
ויידון הגדיר את הסדרה כ"מערבון בחלל" ? סוסים, אקדחי תופי ישנים, עדרי בקר שועטים, רכבות מעלות עשן החוצות מדבריות ומגפי רכיבה דהויים עם דוקרן מתגלגל בעקביהם, ניצבים זה בצד זה עם חלליות, לייזרים ומסעות בין גלקסיות. איך נוצר העתיד רווי הניגודים הזה? כ-500 שנים בעתיד, מלחמה מתמשכת ועקובה מדם בין השלטון המרכזי, ה Alliance, לבין כוחות מורדים, ה Independents, מסתיימת בניצחון הממסד. המורדים המובסים נודדים אל הכוכבים החיצוניים, ויוצרים בשולי הגלקסיה עולם הדומה למערב הפרוע: כפרים עניים, עיירות כורים, שודדים חסרי רחמים, נוודים, וכל זאת באי סדר מוחלט וחסר חוק. בתוך המציאות המורכבת הזו מנסה גיבור הסדרה, קפטן מלקולם "מאל" ריינולדס, מפקד החללית "שלווה", חללית מטען ישנה מדגם Firefly, ביחד עם חברי צוותו לשרוד, והם לא מושכים ידם ממשימות מלוכלכות ולא חוקיות. מיד בתחילת הסדרה מצטרפים אל צוות הספינה אח ואחות הבורחים מן החוק וכומר, שהבקיאות שלו בכלי נשק וטקטיקות לחימה מעידה כי רב הנסתר אצלו על הנגלה. יחד, אנשי הצוות והנוסעים משייטים בחלל ומנסים, בתוך הכאוס המוסרי, לעשות את הדבר הנכון.

Courtesy of Omelete
יצירתו של ויידון מאופיינת בעלילה משובחת, יחסים מורכבים בין דמויות, דיאלוגים מהנים ושנונים, הומור ציני ודק וקורטוב מיניות ? בדיוק במינון הראוי, שהם המרכיבים הנדרשים להפוך כל יצירה שהיא, בין אם היא סדרת מדע בדיוני, קומדיית מצבים אמריקאית טיפוסית (לא ציינתי שויידון כתב פרקים של רוזאן) או סרט קולנוע באורך מלא לאגדה. Firefly בנוייה בדיוק ממרכיבים אלו, וטיב החומרים משובח באופן מיוחד.

ויידון כבר מזמן זכה למעמד של אליל תרבות. לבנאדם יש מועדוני מעריצים מבת ים ועד אוקלהומה כשהוא עוקף במהירות מסחררת מועדוני מעריצים אחרים ומאכיל אותם אבק. כשהוא מכריז על סדרה חדשה ? הצלחתהּ כמעט מובטחת. אבל רשת פוקס האמריקנית, מסיבה לא ברורה, החליטה לקבור את Firefly בדמי ימיהּ. ה"וייה דולורוזה" שעברה הסדרה התחילה בחוסר שביעות רצון של פוקס מפרק הפתיחה, הפיילוט, בטענה שאין בו מספיק אקשן. אנשי פוקס דרשו מויידון לכתוב פרק פתיחה חדש בלוח זמנים קצר ביותר, ולמרות שמדובר כאן באשף תסריטים, אין לצפות כי פרק שנכתב ביומיים יהיה שווה ערך לפרק המקורי שנכתב בזמן ארוך יותר והרבה פחות לחץ. התחנה הבאה בדרך הייסורים היתה שעת שידור בעייתית ? ערב שבת, בדיוק הזמן בו קהל היעד של התוכנית יוצא לבלות. תוסיפו על זה הפסקה של חמישה חודשים(!!) בשידור הפרקים, ותקבלו סדרה עמוק עמוק באדמה.

ברם, למרות שפוקס ייחלו לכך בכל ליבם, זה לא היה סופה של הגחלילית. עם צאת ה DVD של העונה הראשונה, שכלל גם 3 פרקים שכלל לא שודרו זכתה הסדרה לעדנה מחודשת. למעלה מ 200,000 עותקים של העונה המלאה נמכרו בארבעת החודשים הראשונים של ההפצה, ובחודש יוני האחרון, כשנה וחצי לאחר ההוצאה, עלו מכירות ה DVD למשבצת המקום השני ברשימת המכירות הגבוהות ביותר ב Amazon. צפייה חוזרת בפרקים גילתה את הגאונות הטמונה בהם והדרישה לדעת מה עלה בגורלם של חברי ה Serenity הלכה והעצימה. עולם הטלויזיה רחש בכמרקחה. אתרי האינטרנט התמלאו בדרישות להמשך הסדרה כאשר הכעס והקצף מופנים אל פוקס. מעודד מההצלחה המפתיעה פנה ויידון אל המסך הגדול והחליט כי הוא יביים שם את המשך עלילותיהם של קפטן ריינולדס וחבריו.

ההצלחה של ההקרנות המוקדמות של סרט הקולנוע שייצר ויידון, שנקרא בפשטות Serenity, היתה חסרת תקדים. הכרטיסים ל 35 ההקרנות הראשונות נמכרו בתוך שעות, חלקם אפילו בתוך דקות בודדות. רבים מן הכרטיסים מצאו את דרכם ל eBay ונמכרו במחירים שערוריתיים, כשהספסרים גוזרים קופון שמן. הסרט נחל הצלחה רבה גם בקרב מבקרי הקולנוע בני המזל שזכו להגיע להקרנות המוקדמות. נדמה, לפחות בשלב זה, כי האמת והצדק נצחו, והתחושה הטובה כי העקשנות, הדבקות באיכות ללא פשרות והנאמנות לקהל מחממת הלב השתלמו, כמו בסרט הוליוודי טיפוסי.

בסוף החודש (ספטמבר), מתחילות ההקרנות המסחריות של Serenity בארה"ב. אם נשפוט על פי הרעש התקשורתי סביבו ועל פי הצלחת ההקרנות המוקדמות, הרי שהסרט צפוי להיות להיט. ועכשיו צפות ועולות השאלות החשובות באמת: האם אכן התחזיות יתממשו והסרט ישבור קופות? האם פוקס יאכלו את הכובע? האם רשת טלויזיה אחרת תרכב על גלי ההצלחה ותזמין את ווידון להחיות את הגחלילית על המסך הקטן?
בנתיים העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: אולפני יוניברסל כבר הזמינו שני סרטי Serenity נוספים, וְוויידון כבר הוחתם כבמאי על גירסת המסך הגדול לסדרה "אשת חייל" (Wonder Woman), מה שמאוד מפתה להשיב על השאלה השנייה שהועלתה: "כן, הם יאכלו. ולאט, כדי שירגישו טוב טוב את הגושים יורדים להם בגרון".

הרצח המושלם

"Homicide: our day begins when yours ends" (Det. John Munch)

באופן פואטי משהו, תחילת דרכה של "רצח מאדום לשחור" (להלן רצח), מאפיינת, אולי יותר מכל, את ייחודיותהּ. עונתהּ הראשונה של רצח, שעלתה לאויר בינואר 93', השיגה אחוזי צפייה נמוכים מאוד שרק הלכו והִדּרדרו, והסיכויים לעונה נוספת נראו עגומים. אפילו שתי מועמדויות לפרס האמי ושתי זכיות בו ? חותמת איכות מכובדת לכל הדעות – לא הצליחו להעלות גם לא במקצת את נתוני המדרוג, וקץ דרכה של רצח נראה קרוב מתמיד. ההצלה הגיעה עם הפרשים בכחול – עם עלייתה והצלחתה המיידית של NYPD לאויר בספטמבר אותה שנה דרך כוכבן של סדרות המשטרה, וראשי NBC החליטו לקיים דיון נוסף בנוגע לעתיד רצח. ואז, ברגע שאפשר לתאר אותו כרגע נדיר של התעלות, החליטו המנהלים לתת לרצח הזדמנות נוספת וניתן אור ירוק לעונה שנייה. העונה השנייה כבר סיפקה מדרוג גבוה בהרבה, והשילוב של מדרוג ואיכות הוא שילוב מנצח בתעשיית המסך הקטן, והדרך לעונות נוספות נסללה.

למרבה ההפתעה, תרגום שמהּ של רצח עולה על השם המקורי: Homicide: Life on The Street. כל מקרה רצח המתקבל בתחנה נירשם בטוש אדום תחת שמו של הבלש המטפל בו. כשהרצח מפוענח, נמחק השם האדום ותחתיו נרשם השם בטוש שחור. רצח שלא מפוענח נשאר רשום בצבע אדום לעד. במהלך הפרקים, בעיקר בקטעי המעבר, עושה המצלמה סריקה מהירה של הלוח עליו נכתבים השמות. להזכיר לנו שיש עוד שמות אדומים שם, שרוצים לשנות את צבעם.
הסדרה מבוססת על הספר Homicide: A Year on the Killing Streets מאת דוד סימון, שעקב במשך שנה אחר עבודתם של בלשי מחלק הרצח במשטרת בולטימור, וקיים דמיון לא מיקרי בהחלט בין דמויות בסדרה לבין דמויות בספר. הצילום לכל אורך הסדרה נעשה אך ורק במצלמת יד, ולא בוצע באולפן אלא בתחנת המשטרה Fells Point שבבולטימור.

אומרים שאנחנו לא יכולים לבחור את ההורים שלנו. במקרה של רצח, הילד לא יכל היה לעשות בחירה טובה יותר. פול אָטַנְסִיוֹ, יוצר הסדרה, מוכר לנו כתסריטאי של חידון האשליות (Quiz Show) שהיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. אטנסיו, שעבד כמבקר סרטים בוושיגטון פוסט, אחראי גם לתסריט של דוני ברסקו עטור התשבוחות, שמועמדותו לאוסקר היתה על התסריט הטוב ביותר. בימים אלו עובד אטנסיו על הסרט קדמת עדן, על פי ספרו של ג'ון סטיינבק, בבמויו של רון האוורד.
טום פונטנה, אליל הטלויזיה הפרטי שלי, חתום כמפיק הסדרה ומשמש גם ככותב התסריטים הראשי. פונטנה היה מכותבי התסריטים של "מקום אחר" (St. Elsewhere) סדרת בית החולים האגדית שסיפקה לו מועמדות של קבע לפרס האמי על תסריט בכל עונותיהּ וזכה בשתיים מהן. הסידרה זכתה להצלחה רבה גם בישראל. במקביל לעבודתו על רצח עבד על סדרת המופת אוז (שמצדיקה מאמר בזכות עצמה), ששינתה את פני הטלויזיה לעד והקנתה ל HBO מקום של כבוד בין תחנות הכבלים האמריקניות.
בארי לוינסון, המביים רבים מפרקי הסידרה, הוא יליד בולטימור שאוהב את העיר ואוהב ליצור בה. תחת ידיו האמונות עברו סרטים רבים ומוכרים: לכשכש בכלב, ספירה, סליפרס ועוד.

Homicide Cast לב ליבה של הסדרה והדבק אשר מדביק את כל חלקי התצרף הטלויזיוני הוא הדמויות והיחסים ביניהם. הבלשים בסדרה עובדים בזוגות, ודגש רב ניתן על מערכת היחסים ביניהם. בראש ובראשונה ניצב פקד גִ'יאַרְדֵלוֹ, או בקיצור גִ'י, מפקד המשמרת ביחידת הרצח של משטרת בולטימור. וכמו אב לילדיו, כך ג'י לבלשיו: רך ועדין כשצריך, תקיף ומְשַׁחֵר מוסר כשצריך ובאותה התקיפות דורש ממפקדיו שלו. ג'י מתעב את הפוליטיקה הרוחשת במסדרונות הגבוהים במשטרה ומנסה לחצוץ בינה לבין הבלשים שלו. לא תמיד הוא מצליח.
בלש פרנק פֵּמְבֵּלְטוֹן, הבלש הטוב ביותר במחלקה, חריף שכל ומכור לקפה שמעמיד כל הזמן את אמונתו באל במבחן. פמבלטון אוהב לעבוד לבד, ופעמים רבות אמר שאילמלא היו מכריחים אותו, היה עובד ללא פרטנר. קל להבין אם כך, את הסבל שעובר שותפו של פמבלטון, טים בֵּיילִיס. בייליס הוא הצעיר, הנאיבי וחסר המזל שבחבורת הבלשים. בייליס הושפע קשות מרצח ילדה קטנה שלא הצליח לפתור, וזה רובץ עליו כעננה ולא עוזבו.
בלש ג'ון מוֹנְץ', הדמות הצינית ביותר בסדרה (ובכלל), מכור לתאוריות קונספירציה ולסיפורים על גרושותיו. מונץ' גם מוכר לצופי הסדרה חוק וסדר ? יחידה מיוחדת, שכן לאחר שרות ארוך במשטרת בולטימור עובר מונץ' ליחידת קורבנות המין של משטרת ניו יורק.
הבלשית קֵיי האוורד היא ג'ינג'ית מחוספסת המגיעה מעיירת דייגים בצפון. היא אוהבת את משפחתה אך גם אוהבת את המרחק מהם. בעלת מאזן מושלם של פיענוחים, אך גם היא מבינה שאלת המזל לא תהיה תמיד בצידה.
זהו רק חלק קטן ממגוון הדמויות של הסדרה. למה בחרתי להציג רק את אלו? כיוון שאלו העיקריות והחשובות שבדמויות. אך בל נמעיט בערכן של הדמויות האחרות. לכולן יש סיפור, אופי וחיים משלהם. אין אף לא דמות אחת שטוחה ברצח. וזהו סודהּ הגדול.

מדהים עד כמה הפרטים הקטנים משחקים תפקיד חשוב בסדרה. במרכז יחידת הרצח של משטרת בולטימור נמצאת הקופסה. הקופסה היא חדר החקירות של היחידה. היא משמשת כמקור העוצמה של הבלשים. לקופסה יש חוקי מוסר משלה. יש לה חיים משלה. אדם לא יוצא ממנה כמו שנכנס אליה.
עוד פרט קטן אך חשוב הוא הטלפון. מי שעונה לטלפון המצלצל בחדר היחידה הוא יהיה החוקר הראשי בתיק הרצח עליו הטלפון מדווח. תחת שמו ירשם השם האדום, ומאוחר יותר, עם קצת מזל, השחור. לעיתים הבלשים רצים את הטלפון, מתחרים מי יענה ראשון. לעיתים הם מנסים להתחמק ממנו, אך הוא שם, מצלצל ומרגיז, ובסוף מישהו יצטרך לקבל את השיחה.

מהי סדרת הטלויזיה הטובה ביותר בכל הזמנים? שאלה שאי אפשר לענות עליה. אבל אם אצטרך להמר על רשימת חמשת הגדולות, רצח היא הימור בטוח. מי שראה פרק אחד, יודע שמילים בלבד לא יכולות לתאר אותה, ומי שלא ראה, יבין מיד לאחר הפרק הראשון.

רצח מאדום לשחור, ימים א' ? ה' 22:00, ערוץ AXN.