מאת: ניר בומס, ניב ליליאן
כמה ימים לאחר ביקורו המתוקשר של נשיא המדינה באזירביג'אן, ביקור מוצלח שהסתים בפתיחת פורום עסקים ישראל- אזרביג'אן, והעמקת ה"יחסים האסטרטגים" בין שתי המדינות – דומה אפשר היה לנשום לרווחה.
הישראלים התקבלו בכבוד מלכים במדינה המוסלמית, כאשר הנשיא האזרי סיים את הביקור בקריאה לאנשי עסקים מישראל לבוא ולהשקיע בכלכלת אזרביג'אן. אזרביג'אן קיבלה את התואר " ידידת אמת של ישראל", ו-60 אנשי העסקים שליוו את הנשיא במסעו החלו כבר לחתום על מסמכי העסקאות ושיתוף הפעולה.
אך בעוד אווירת הפתיחות חלחלה מבעד לדיווחי החדשות, שני צעירים אזריים קיבלו תזכורת שלחופש יש גבולות, גם באזרביג'אן. ב-8 ביולי נעצרו אמין מילי (30) ועדנאן חאג'יזדה (26), שני בלוגרים אזריים שנודעו בפעילותם כמבקרי המשטר.
מילי, היה אחד ממייסדי תנועת הנוער אלומני, ואילו חאג'יזדה, סטודנט אזרי שסיים תואר במדעי המדינה בארצות הברית, הוא בלוגר וידאו מתנועת הנוער OL, ולשעבר חלק מצוות יחסי הציבור המקומי של חברת האנרגיה BP. שני הבלוגרים ישבו ביחד עם פעילי זכויות אזרח נוספים במסעדה בעיר התחתית של באקו, בירת אזרביג'אן, כאשר אלמונים נכנסו למסעדה, והחלו להתקוטט עמם. כשהגיעו למשטרה להתלונן על האירוע – נעצרו בעצמם.
מהנהנים לחמור
שבועות ספורים קודם לכם הפיקו השניים סרטון וידאו בו חאג'יזדה המחופש לחמור נואם במסיבת עיתונאים לעיני קהל עיתונאים מהנהן, במחאה על מדיניות הממשלה שייבאה חמורים במקום לטפל בעניינים חשובים יותר.
תנועות הנוער OL – שמשמעותה "להיות", נוסדה לפני 3 שנים באזרביג'אן במטרה "לעצב את העתיד בצורה פתוחה יותר, דמוקרטית יותר וליברלית יותר", אומר עדנאן חאג'יזדה בסרטון שמופץ ב-YouTube. בסרטון הוא קורא לאזריים "להיות בעצמם השינוי, אותו הם רוצים לראות בחברה". באתר www.ol-az.org מופיעים סרטי וידאו רבים שכבר עלו לאוויר וכוללים ריאיונות עם צעירים אזריים רבים המתמקדים בעתיד אחר, פתוח יותר, אותו רוצים הם לראות בארצם.
כנראה שהרעיונות הפתוחים הללו לא תמיד מוצאים חן בעיני הממשלה האזרית. זו אמנם מתהדרת בהיותה רפובליקה דמוקרטית בעלת חוקה, אך למעשה אינה מאפשרת לקולות ביקורת רבים מידי את חופש הפעולה הרצוי. ארגונים כדוגמת Human Rights Council, ו-Human Rights Watch, ביקרו בעבר את מצב זכויות האדם בארץ בה היעלמותם או מאסרם של עיתונאים אינו חיזיון נדיר.
"הכל מבוסס על שחיתות"
משרד התובע הכללי של אזרביג'אן טען בהודעה משותפת עם המשטרה כי שני הבלוגרים היו שיכורים, ו-"התנהגו כחוליגנים" וכי למקרה "אין כל מניע פוליטי נסתר". אך מיקלוש הרסצי, נציג הארגון לסיוע ושיתוף פעולה של האו"ם הממונה על חופש העיתונות, מצטרף לדעה של ארגוני זכויות האדם ואינו מאמין לגירסה הממשלתית.
במה שהרסצי מתאר כמגמת עליה, הממשלה האזארית מאשימה "עיתונאים עצמאיים וביקורתיים", לדברי הרסצי, בפשעים שאינם קשורים למקצועם, כפי שקרה לשני הבלוגרים הצעירים – כדי להשתיק טענות על שחיתות של הנשיא הנוכחי אלייב, לשעבר ראש הסניף המקומי של חברת BP (אזרביג'אן, יש לזכור, היא מדינה עשירה בגז טבעי). כמה ממקורביו כה עשירים "עד שאינם יודעים כמה בתים נמצאים ברשותם", סיפרה מקומית לדאגלאס וויטהד, כתב "הדיילי טלגרף" הבריטי. "והכל מבוסס על שחיתות", היא אומרת.
הסיפור האזרי אינו היחיד מסוגו שהתגלגל ברשת השבוע. באיראן החל משפטם של כמה עשרות בלוגרים ופעילים דרך פייסבוק וטוויטר הנאשמים בהסתה ופגיעה במדינה עקב השתתפותם בגל ההפגנות לאחר הבחירות באיראן. במצריים נעצרו ביום אחד עבדאל רחמן עייאש, מג'די סעעד, ואחמד אבו קליל. הם יצטרפו לשורה ארוכה של בלוגרים מצריים שכבר נמצאת בכלא.
אחרית דבר
על אף לחץ בינלאומי, מילי וחאג'יזדה נותרו במעצר. בית משפט מחוזי בבאקו הסכים לדון בערעור שהגישו עורכי הדין שלהם, אך ככל הנראה הדבר לא יועיל. שני לוחמי החופש הללו, שניסו להביע מחאה על מדיניות ממשלתית בדרך קצת שונה – עשויים לבלות את חמש השנים הקרובות מאחורי הסורגים.
אבל דומה שלמרות כליאתם, ואולי דווקא בגללה, נושא השחיתות באזרביג'אן נהפך לנחלת הכלל. האמריקאים הגישו כבר מחאה רשמית ואולי גם אצלנו ירימו לפחות איזו גבה לפני לחיצות היד הנלהבות. קהילת הבלוגרים תמשיך גם היא לשאת את דגל חופש ביטוי, ותמשיך להעלות על נס את אלו הנמקים מאחורי סורג ובריח בגלל שהעזו לדבר. אנחנו רק נעשה את שלנו בהפצת המסר.
ניר בומס הוא סגן נשיא המכון לחקר החופש במזרח התיכון, ועמית מחקר במכון לחקר מדיניות הטרור. לבלוג של ניר
ניב ליליאן הוא עורך ערוץ המחשבים והאינטרנט ב-ynet. לבלוג של ניב
