שירים על ספטמבר. אני נותן למוסיקה לדבר.
אבל ממש טוב.
שימוש בטכנולוגיות כדי לעקוב אחרי בעלי־חיים הוא לא זר לקוראי נביאים. לפני מספר חודשים, פינגווין קיסרי, שמאוחר יותר יקרא בשם Happy Feet, נחת פצוע בחופי ניו־זילנד. לאחר שהחלים לגמרי הוא שוחרר בחזרה לטבע בתקוה שיעשה את דרכו לאנטארקטיקה. עתה, יכולים כולנו לעקוב אחריו באמצעות Google Maps.
המעקב הזה מתאפשר הודות ל־GPS קטנטן שהוצמד לעוף הימי. חברת Sirtrack, מפתחת המתקן הזעיר, הקפידה כי לא תהיה כל הפרעה לתנועת השחיה וכי משקל המכשיר לא יעלה על אחוז בודד ממשקל הציפור. ה־GPS משדר את מיקומו רק פעמיים ביום על מנת להאריך כמה שניתן את זמן חיי הסוללה.
בנתיים, Happy Feet מראה התקדמות יפה אל יעדו. בואו נחזיק לו אצבעות.
כולם נשאו עיניהם אל הסופה איירין השבוע, וביניהם גם מדעני נאס"א, שעקבו באדיקות אחרי ההוריקן דרך הלווין GOES 13, ששייך למנהל הים והאטמוספירה בסוכנות. אתמול פרסמו החוקרים סרטון באורך 90 שניות המתעד את איירין מלידתה בקריביים ועד סופה בקצה החוף המזרחי.
התמונות בסרטון עברו עיבוד מסויים כדי להראות טוב יותר, אך זה לא פוגם אף לא במעט בחוויה המדהימה הזו.
הפעם קצת מדע לשם שינוי.
בזמן שיפן מתאוששת מרעידת האדמה ההרסנית בסנדאי, נחקרות השלכות רחוקות־טווח של האסון.
אחת התגליות המרתקות מגיעה ממעבדות המחקר של נאסא. חוקרים הבחינו במספר קרחונים מתרחקים מחוף אנטארקטיקה, במקום שקודם לכן היה גוש קרח יציב. בחינה מדוקדקת של נתוני לווינים גילתה כי גלי־ים שנוצרו על ידי הרעש גרמו לשבר במדף הקרח במפרץ זולצברגר, וכך ניתקו הקרחונים מהיבשת.
הארוע הוא עצום בסדר הגודל שלו: הגלים עברו כ־12,000 ק"מ במשך כ־18 שעות ושטח הקרח הכולל שניתק מהיבשת הוא למעלה מ־75 ק"מ רבועים. אחד מהקרחונים הוא בגודל מנהטן. החוקרים הצליחו למצוא צילום ישן מ־1965 של האזור, מה שהוכיח שהאזור היה חתיכה אחת לפחות 46 שנים.