מיניסטריון האמת

ג'ורג' אורוול וודאי היה נע באי נוחות בקברו, לו ידע שבימים אלה הופך משרד התקשורת בישראל למיניסטריון האמת. בהצעת חוק סינון אתרים הנדונה בכנסת, מבקש שר התקשורת לקבוע, באמצעות "מועצה ציבורית" , איזה תכנים יכולים אזרחיה הבגירים של ישראל לצרוך באינטרנט, ולהרוס בתוך כך את חופש הביטוי.

לא רק זאת, אלא שמיניסטריון האמת החדש מנסה כבר עכשיו לזרות חול בעייני הציבור ולעצב את האמת כרצונו: בהודעה לעיתונות שהוציא ביום בו התקבלה הצעת החוק בקריאה ראשונה, ביקש מיניסטריון האמת "להבהיר פרסומים כאלה ואחרים שגורמים להטעיה בהבנת החוק שפורסמו בכלי תקשורת". אותה "הבהרה" מלאה סילופים ואי דיוקים, תוך שהיא מטילה ספק באמינות הסיקור והדיווח החדשותי של כלי התקשורת בישראל.

באותה הודעה לעיתונות עוד נטען: ?ישראל היא מדינה נאורה שאמורה לאפשר לאזרחיה לצרוך תקשורת בצורה חופשית, לשמור על זכויות הפרט ולהגן על חופש הביטוי ככל האפשר". מחברי מילון שיחדש בספרו של אורוול, היו גאים מאוד בדוברי משרד התקשורת: צנזורה היא חופש ביטוי.

חשוב לזכור כי חופש ביטוי, זכות בסיסית במדינה דמוקרטית, היא לא רק הזכות להביע ולהתבטא אלא גם הזכות לצרוך תכנים, דעות ומחשבות באופן חופשי. משום כך חשובה החלטתה של נשיאות מועצת העיתונות, הדוחה את הצעת החוק המסוכנת הזו מכל וכל, ומקבלת את עמדתו של איגוד האינטרנט הישראלי בנושא.

הבעת תמיכה זו מקבלת משנה תוקף, דווקא בגלל התפתחות אחרת. בשבוע שעבר, הורה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת לשלוש ספקיות האינטרנט הגדולות, לחסום כליל את הגישה לאתר אינטרנט שלכאורה עסק בהפצת תכנים המפירים זכויות יוצרים.

מדובר כאן בתקדים מבהיל: גוף מדינתי מורה לחברות המסחריות המספקות גישה חופשית לכאורה לרשת, לחסום לחלוטין בפני תושבי ישראל את האפשרות לגשת לאתר אינטרנט כלשהו ולצרוך את תוכנו. החלטתו של השופט גינת פוגעת אנושות בחופש הביטוי.

אם תעבור הצעת החוק לסינון אתרים, כל מה שתצטרך ה"מועצה הציבורית" של מיניסטריון האמת לעשות כדי למנוע גישה לתכנים "שאינם הולמים" לפי דעת חבריה – הוא להורות בצו לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר האינטרנט המפרסם אותם.

השילוב בין התקדים המשפטי לבין הצעת החוק יוצרת תמונה מבהילה של ביטול חופש המחשבה, חופש הביטוי וחופש העיתונות המקוונת בישראל. זוהי תחילתו של מדרון חלקלק, שבו המרחק בין צנזורת תכנים בשם "ההגנה על ילדינו" ובין צנזורה מעשית של "מחשבות פוגעניות" כמו המאמר שאתם קוראים ברגע זה ? קצר מאוד.