כאן יש דרקונים

ב"עתידות" שהיו מצורפות למסטיק "בזוקה", נרשמה לא פעם הנבואה: "עד גיל 21 תגיע לירח". לרובנו, הנבואה הזו לא תתגשם לעולם. אבל למשל, "עד גיל 30 תטוס לחלל", בהחלט התקיימה במקרה של מארק שאטלוורת'. שאטלוורת' (33), מולטי מיליונר ממוצא אפריקני, היה לדרום-אפריקני הראשון בחלל ותייר-החלל השני בהיסטוריה, לאחר דניס טיטו.

מארק שאטלוורת' הוא גם הרוח החיה מאחורי המתחרה הקשה ביותר של Windows מקרב הפצות הלינוקס – Ubuntu. זוהי תוכנת הפעלה למחשב, רק שבניגוד ל-Windows של מיקרוסופט שכולנו מכירים, היא ניתנת בחינם.

שאטלוורת', בן לאב ממוצא בריטי, נולד בעיירת כורים בשם וולקום, וגדל בקייפ טאון. ב-1995, לקראת סוף התואר הראשון במערכות מידע ומנהל עסקים שלו באוניברסיטת קייפ טאון, ייסד מארק את חברת Thawte, חברת ייעוץ לאינטרנט שהחל לפרוח באותם הימים, ימי הבועה העליזים.

אך המוצר של Thawte היה אחד המוצרים שהצליחו – החברה של שאטלוורת' הייתה הראשונה לפתח פיתרון של הצפנת מידע ואבטחה לאתרי מסחר אלקטרוניים, מחוץ לגבולות ארה"ב. משמעות המילה, אגב, היא "מחשבה", בשפת זולו. המוצר משך את תשומת לבה של ענקית האינטרנט VeriSign, שרכשה את Thawte מידי שאטלוורת' ב-1999, תמורת 400 מיליון פאונד. כמו מתעשרי בועה אחרים, הפך מארק שאטלוורת' למולטי-מיליונר עד בטרם מלאו לו שלושים.

מברשת שיניים מרחפת

שאטלוורת' לא נתן לכסף לסחרר את ראשו. תחת זאת, הוא פנה להגשים חלום ילדות ישן: להפוך להיות אסטרונאוט. תמורת 25 מיליון דולרים, הוא רכש לעצמו את הזכות להתאמן עם קוסמונאוטים, להצטרף כאסטרונאוט מהשורה לטיסת סויוז ולשהות שבועיים בתחנת החלל הבינלאומית. ואכן, לאחר שנה של אימונים הצטרף שאטלוורת' לשני טייסי חלל נוספים והיה לאפרו-נאוט הראשון.

שאטלוורת' מספר בראיון ל-ynet כי להפתעתו התחושה הייתה די ביתית על סיפון תחנת החלל. "המציאות בחלל היא כולה שעונים, מאווררים וצינורות ועבודה בלתי פוסקת. אבל התחושה סוריאליסטית מאוד, שבהפסקה מהעבודה אתה מצחצח שיניים, כשאתה תלוי הפוך ומביט על הכוכב יוצא הדופן הזה, ומברשת השיניים שלך צפה לצדך באוויר…"

שאטלוורת' מקווה שעוד בימי חיינו, מיליוני אנשים יוכלו לחוות את החוויה "הבלתי ניתנת לתיאור", לדבריו של צפייה בכדור הארץ מבחוץ. "זה בהחלט ישנה את התפישה שלהם לגבי כיצד יש לנהוג בשכנים. בכל מובן של 'שכנים' " הוא מדגיש.

כאן יש דרקונים

גם לאחר שהתקבל במצעד חגיגי ברחובות קייפ טאון שבמולדתו לאחר מסעו ההיסטורי, המשיך שאטלוורת', פטריוט אפריקני, לחשוב על דרכים כיצד להשתמש בכספו כדי להיטיב עם אחרים, שלא שפר עליהם גורלם. בראיון ל-BBC אמר פעם: "אני מאוד בר מזל. אני רוצה להשתמש בעושר הזה כדי לעשות משהו חיובי". אמר, ועשה: הוא הקים קרן הון סיכון בשם HBD. פירוש השם הוא Here Be Dragons – "כאן יש דרקונים", ראשי התיבות שהיו רושמים חוקרים במפות עתיקות, כדי לציין אזורים שטרם מופו. הקרן תומכת בפרוייקטים חדשניים וחברות הזנק אפריקניות.

קרן נוספת שהקים מהונו הפרטי, קרן שאטלוורת' – חרתה על דגלה את הקידום חברתי של אפריקה, בעיקר באמצעות חינוך טכנולוגי וגישור על הפער הדיגיטלי העצום שקיים במדינות העולם השלישי. אולם הפרוייקט שהפך אותו לסוג של ידוען בעולם המחשוב ומחוצה לו והקנה לו תהילה, הוא פרוייקט Ubuntu – מערכת הפעלה למחשב, הכוללת גם כל יישום נדרש – לגמרי בחינם. זאת, בניגוד גמור למיקרוסופט – שמוכרת אותה בכסף רב.

לינוקס לבני אדם

משמעות השם Ubuntu בשפת זולו, הוא "להיות אנושי לאחרים". שאטלוורת', שהיה מפתח לינוקס בשנות התשעים, חזר לכור מחצבתו עם תוכנית שאפתנית: לספק לכל העולם מערכת הפעלה שתהיה ידידותית, בשפה המובנת למשתמש ושהוא יוכל לשנות אותה לפי צרכיו. הסיסמה שמלווה את Ubuntu היא "לינוקס לבני אדם". למי שאינו מכיר את המונח, מערכת הפעלה היא התוכנה המפעילה את המחשבים שלנו, שבלעדיה היו רק ערימת ברזלים. ברוב המחשבים בעולם זוהי Windows של מיקרוסופט, אך בזכות שאטלוורת' ? התמונה משתנה.

שאטלוורת' הקים לשם כך ב-2004 את חברת Canonical היושבת בלונדון, ומשם הוא מנהל את הפרויקט. חברות מסחריות העושות שימוש ב-Ubuntu לצורך יישומים קריטיים וזקוקות לתמיכה ? רוכשות אותה בכסף מ-Canonical. אך למשתמשים הביתיים, מוצעת חלופה ל-Windows הכוללת כל יישום שמשתמש ממוצע צריך (נגן מוזיקה, מעבד תמלילים, תוכנת מצגות ועוד המון תוכנות) – ואינה עולה דבר. באופן טבעי, זהו הפיתרון האידיאלי להביא את בשורת המחשוב למדינות עניות, כמו מולדתו של שאטלוורת'.

Ubuntu שהיא גירסה צעירה של לינוקס, בת שנתיים וחצי בלבד, צברה פופולריות עצומה בזמן זה והפכה להיות גירסת הלינוקס המובילה. גירסתה האחרונה, 7.04, שיצאה לפני כחודשיים, היא גירסה בוגרת, שלראשונה מציבה חלופה טובה ל-Windows ואתגר קשה לחברת מיקרוסופט ? השולטת בשוק מערכות ההפעלה.

מיקרוסופט כשורדת

שאלנו את מארק, איזה עצה היה נותן למתחרים העתידיים שלו ? יורשיהם של ביל גייטס וסטיב באלמר במיקרוסופט. על כך הוא השיב בהומור: ?מזל טוב! ירשתם חברה חלוצית ומבריקה. אבל הדברים שהפכו את מיקרוסופט לחברה מצליחה בשנות השמונים, כבר אינם. אתם צריכים להיות מבריקים לא פחות אם אתם רוצים להעביר ליורשים שלכם חברה במצב המצוין בו קיבלתם אותה. מיקרוסופט יכולה לשרוד ואפילו לשגשג בעולם עם תוכנה חופשית (כלומר, לינוקס – .נ.ל), אבל זה ידרוש ברק ודמיון, לא לחץ!?

ושאטלוורת' יודע על מה הוא מדבר ? לפני כחצי שנה, חתמה מיקרוסופט על עסקת הכרה הדדית בפטנטים שלה עם נובל, המחזיקה היום הפצת לינוקס אחרת בשם SuSe. החשש היה שמיקרוסופט, בשלב הבא ? תפעיל לחץ ותביעות משפטיות כנגד משתמשי לינוקס בהפצות אחרות. התסריט היה בהחלט תסריט אפשרי – כפי שטרח לרמוז מנכ"ל מיקרוסופט.

באופן כללי, הצעד של נובל, נחשב כמנוגד לרוח של תוכנה חופשית וקוד פתוח, שלא לדבר על הפרה אפשרית של רישיון השימוש של התוכנות האלה, ה-GPL. העיסקה חוללה בזמנו סערה, וגררה תגובה נחרצת מקרב קהילת הקוד הפתוח, כולל שינוי של הרישיון. במסגרת גל התגובות, הזמין שאטלוורת' את מפתחי Suse להצטרף לצוות הפיתוח של ההפצה שלו.

ההזמנה הזו עוררה עליו ביקורת קשה ? כיון שעשה לכאורה מעשה שלא מקובל בקהילת הקוד הפתוח ? ניסיון לגנוב מפתחים של הפצה אחרת. שאטלוורת' מיהר להתנצל והבהיר שלא זו הייתה כוונתו.

מתכנות ועד אסטרונומיה

על אף אותה תקרית, הפופולריות היחסית של Ubuntu כמו גם אישיותו הצבעונית והמושכת של שאטלוורת', הפכו אותו באחרונה לחבר בנשיאות "קרן לינוקס" ? קרן שהוקמה על ידי כמה גופי ענק כמו Novell, HP ואינטל על מנת לקדם את מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח. שאטלוורת' רואה שם את תפקידו כמי שאמור לקדם את שיתוף הפעולה בין הגופים הגדולים המניעים את האימוץ וההשקעה בלינוקס כיום.

אחד החסמים הכי גדולים שנותרו בפני לינוקס מלכבוש את הלבבות ולגרום להגירה המונית של משתמשי חלונות, היא יכולת הטיפול של המערכת בבידור. כלומר מוזיקה ווידאו, ובהתקני מדיה בפרט. לכך יש שתי סיבות. ראשית, תקנים פופולריים רבים כמו MP3 או תקני הווידאו של מיקרוסופט, הם תקנים קנייניים. שנית, חברות חומרה ותוכנה רבות לא ממהרות לתמוך בלינוקס, וודאי שלא באופן מסודר או בכל הפצה בנפרד.

בגירסה האחרונה שיצאה מבית מדרשו של שאטלוורת' אומנם יש שיפור משמעותי בתחום, אבל כך למשל, בולטת בחסרונה תוכנת ה-iTunes, המשמשת את בעלי ה-iPod. קהילת הקוד הפתוח מציעה תחליפים משלה לטיפול ב-iPod, אך הם אינם שלמים ומושלמים כמו התוכנה המקורית. בעיית המדיה הייתה גם נושא מרכזי לדיון בתערוכת LinuxWorld האחרונה. שאלנו את שאטלוורת' מה דעתו על העניין והוא השיב תשובה מפתיעה משהו:

"מקינטוש הוא התמיכה הטובה ביותר ל-iPod. צריך לדעת לבחור את הכלי הנכון לכל מטרה. אם הם (המשתמשים -נ.ל.) רוצים להעניק לילדים שלהם את הגישה הטובה ביותר לטכנולוגיה, אז קוד פתוח הוא הפיתרון. יש מבחר אדיר של תוכנות כדי לחקור כל נושא וכל תחום עניין: מאומנות, דרך מוזיקה ועד גליונות ומסדי נתונים. מתכנות ועד אסטרונומיה וביולוגיה.

אם הם רוצים להקים עסק בארה"ב,סין או אירופה וצריכים שרת ? לינוקס תעניק להם את הפיתרון הרחב והיציב ביותר. אם הם רוצים מחשב בבית כדי לגלוש ולשלוח דואל בלי לקבל וירוסים או רוגלות ? אז לינוקס הוא פיתרון מבריק.

ואם הם רוצים להפעיל את ה-iPod שלהם, אז מקינטוש הוא הכלי המועדף".

לינוקס לקופים

שאטלוורת', כפי שכבר אולי הספקתם להבין, לא שוקט על שמריו. מיד לאחר השחרור של גירסה 7.04 של Ubuntu, הוא כבר מסתכל ליעד הבא ? הגירסה הבאה של Ubuntu. שתצא באוקטובר. המטרה היא להפוך את Ubuntu למערכת הפעלה פשוטה להחריד וידידותית עד כדי כך ? שאפילו קופים יוכלו להתקין אותה.

בקרב קהילת המפתחים של Ubuntu, כבר נפוצה בדיחה שהיא משחק מילים על הסיסמה המקורית: במקום "לינוקס לבני אדם", הגירסה הבאה מכונה "לינוקס לאדם הקדמון" (Linux for primate beings, בתרגום חופשי). במקביל, בגירסה הבאה של Ubuntu תהיה מהדורה מיוחדת, קנאית ? שכולה תוכנה חופשית למהדרין.

להשאיר חותם

שאטלוורת' אמר פעם בראיון: ?העולם משתנה. אנשים מבינים שהיכולת להשאיר חותם בימי חייהם, היא משהו יקר ערך. אני רוצה לראות את הכסף שלי עושה משהו חיובי ותורם לעולם, עוד בתקופת חיי". את המטרה הזו, שאטלוורת' כנראה כבר הגשים. בשנים האחרונות הוא הוציא כבר כמעט מחצית מהונו כדי להשאיר חותם. לא רק בתרומתו לחברה האפריקנית בחינוך ובקידום טכנולוגי, לא רק במסעו לחלל והניסויים שערך שם ? אלא גם כאיש שהוביל את קהילת הקוד הפתוח לסיים את המונופול רב השנים של מיקרוסופט על המחשבים של כולנו.

צנזורת דינמיט

מאת: ניב ליליאן וניר בומס

צלילי הפיצוצים שוב נשמעים בעזה, ודומה שכבר קשה להבין מי יורה שם על מי ולמה. אך מעבר לפוליטיקה ארגונית שבין הפת"ח לחמאס, ישנן כתובות ברורות על חבילות ה-TNT.

בשלוש לפנות בוקר, בצל הדי הלחימה, החריד פיצוץ עז את בית קפה האינטרנט של אללה אל שאווה בעזה. הבעלים, שמיהר אל בית העסק שלו על מנת לבחון את הנזק, מצא בין ההריסות מחשב אחד פעיל, והחליט לבדוק בו את הדואר האלקטרוני שלו. שם ציפתה לו הפתעה: הודעת דואר אלקטרוני מקבוצה המתכנית "חרבות הצדק של האיסלאם", הסבירה לו כי בית הקפה פוצץ, היות והוא ודומיו "גורמים להסחת דעתו של דור שלם בנושאים אחרים שאינם הגי'האד או הפולחן". במילים אחרות, שקפה האינטרנט שלו משמש להפצת תועבה ופורנוגרפיה.

אל שאווה הוא לא היחיד. מאז חודש דצמבר, במסגרת האנרכיה השוררת ברצועה, פוצצו קבוצות קיצוניות שונות עשרות בתי קפה אינטרנט, במקביל למתקפות על חנות ספרים נוצרית ואתרים נוספים המזוהים עם תרבות המערב כגון חנויות מוזיקה ומועדוני ביליארד.

הקבוצות, אשר חוקרי המודיעין משייכים אותן באופן רופף לתנועת אל-קאעידה, מחסלות באופן שיטתי כמעט את אמצעי הקשר היחיד שיש ל-1.4 מיליון תושבי עזה עם העולם החיצון. ביניהם, סטודנטים מאוניברסיטת אל-אזהר העושים שימוש בקפה האינטרנט לצורך לימודיהם, חוקרי אקדמיה וסתם אזרחים המעונינים לשמור על קשר עם בני משפחה, להתכתב עם עמיתים-לעט ובאופן כללי ? לנהל חיי יצירה ופוריות מחשבתית מהסוג הזמין בבטחה, לכמעט כל אדם בחצי הכדור המערבי.

בניגוד למשטרים כמו איראן וסוריה המפעילות צנזורה באמצעות צווי ממשלה ואמצעי פיקוח טכנולוגיים המזכירים את משטרת המחשבות האורווליאנית, קבוצות שוליים מסוגן של "חרבות הצדק" נוקטות באמצעי צנזורה פשוט הרבה יותר: מקלות דינמיט. אך חוט השני עובר בין המשטרים האפלים לחוליות הנפץ הפונדמנטליסטיות לא פחות: הטלת אימה, פחד ורתיעה בלב האזרחים. חיתה היא הדרך הקצרה ביותר למונופול בשוק הרעיונות.

האירוניה במצב האבסורדי הזה, היא מרירה כפליים: אלה שצורכים פורנוגרפיה ברשת, בגלל הבושה והקוד הדתי המגנה זאת, יעשו זאת בדרך כלל בפרטיות הבתים לא במרחב הציבורי של בית הקפה. מכאן, שהנפגעים האמיתיים מפעילויות אלה הינם דווקא מי שידם אינה משגת למחשב או חיבור אינטרנט קבוע בביתם ? קרי סטודנטים ואוכלוסיות חסרות כיס אחרות.

הן במלחמת לבנון האחרונה והן בין קירות רצועת עזה הנצורה, ראו השנים האחרונות בלוגרים ופעילי אינטרנט אמיצים בעלי צימאון לדיאלוג עם הצד השני – כשהם אינם פוחדים לבקר גם את אלה השולטים על קשר האינטרנט שלהם. אלה, תומכי הגלובליזציה, אכן מהווים איום על כוחות הריאקציה האסלאמיים שמצידם לא בוחלים באמצעים כדי להשתיקם.

אירוניה שנייה הינה הפרדוקס בגישתם של קנאי האיסלאם לאינטרנט , כלי בו עושים הם שימוש נרחב ובכללו מתן פסקי הלכה, הפקת תשדורות וידאו ממטות אל-קאעידה ותקשורת ענפה בין פעילי טרור. כך למשל, ?בריגדות השאהיד והג'יהאד" שלחה דואר אלקטרוני בו טענה כי הוציאה להורג את אלן ג'ונסטון, כתב ה-BBC שנחטף בעזה לפני כחודשיים. אל שאווה מסביר את תאטרון האבסורד: ?"הם משתמשים באינטרנט כדי להפיץ את הבשורה שלהם, אבל מניחים שכל השאר משתמשים בו לפורנו".

הפגיעה במרחב הוירטואלי אינה רק נקודתית, ואינה רק גודעת את מטה לחמם של אל-שאווה וחבריו, מפעילי בתי קפה-אינטרנט, שזוהי פרנסתם העיקרית. ניתוקו של עורק חיים מודרני, כמו רשת האינטרנט, אינו נופל בחומרתו מפגיעה בתשתיות בסיסיות אחרות, כמו חשמל ומים. מכפלת העוצמה של פגיעה כזו היא אדירה: ניתוק הצינור הראשי המוביל רעיונות של חופש ושוויון אל תוך הרצועה הנצורה, מונע מהאכולוסייה לפקוח את עיניה ולשאוף לערכים כאלה. תחת זאת היא מוזנת רעיונית בקריאה המתמדת למלחמת קודש נגד כופרי המערב.

אל לעולם המערבי לשתוק כנגד פגיעה בסיסית הזו בחופש הביטוי. אנו, בני העולם הליברלי נוטים לשכוח זאת, אך חופש ביטוי הינו גם חופש המחשבה וחופש ההקשבה לרעיונות חדשים – חירות בסיסית שקנאי הדת נוטלים מתושבי עזה.

גם לנו, כישראלים, ישנו אינטרס מובהק שלא לנתק גם את המרחב הווירטואלי של עזה. הריסות בתי הקפה כמו גם הריסותיה של עזה בכלל, אינן מקרבות אותנו, הישראלים, לזמן של רגיעה. זאת, בזמן שהמתונים והאמיצים מן העבר האחר, נתקלים בחומה של ניתוק מאותו המרחב שהיה יכול לאפשר את ההדברות. בלא קידום של עקרונות חופש ושוויון, בלא תפוצת רעיונות ומידע חופשית דרך תשתיות תקשורת איתנות ? לבטח לא תהיה תקומה לקול המתון וגם לא שופר לשפיות.

ניר בומס הוא סגן נשיא המכון לחקר החופש במזרח התיכון

מאמר זה פרי עטנו פורסם לראשונה ב-ynet