רוסטרופוביץ' + באך = ∞

כבר הזכרתי מספר פעמים את החולשה שלי לבאך, וכשרוסטרופוביץ' מנגן באך… זו שלמות. הזמן עומד מלכת. שימו אוזניות, הגבירו את עוצמת הקול ועיצמו את העיניים.

התחלה

השנה האחרונה לא היתה קלה: העולם ניצב שוב בפני משבר כלכלי, איראן ממשיכה לעשות ככול העולה על רוחה, משטרת ישראל חוסמת אתרי אינטרנט, מדינת ישראל מקדמת חוקי אח־גדול, ושחרור גלעד שליט הולך ומתרחק.

אך אם זאת, התמונה אינה שחורה כל־כך: אנו נותנים סיכוי נוסף לשלום ,האקדמיה הישראלית עושה חייל, הרכבת הקלה בירושלים יוצאת לדרך ממש בקרוב, נראה כי לישראל יש אוצרות טבע, אנו מצליחים באולימפיאדת המתמטיקה (למדתי עם דורון שפריר בתואר ראשון. כבוד!) ואפילו התחילו לדבר על הארכת שעון הקיץ.

ויש גם את זה.

גם ברמה האישית היו לי רגעים יפים השנה: הגשמתי שני חלומות ישנים: עשיתי קורס צלילה והלכתי את השבוע הראשון של שביל ישראל, סיימתי (סוף סוף) תואר שני, הצגתי מאמר בכנס ביפן, הספקתי לקרוא ספרים שרציתי (אבל לא את כולם), וסרטים שרציתי (אבל שוב, לא את כולם), טיילתי המון בארצנו היפה וקיבלתי מחשב נייד 🙂

שנה טובה!

תש או לא תש?

מכירים את הקטע הזה שהיה פעם איזה סרט שנורא הצליח והיה להיט מטורף, ואז, איזה 15 שנה אחרי מזמינים את כוכבי הסרט לעשות איזה קטע ממנו, ואז מסתבר שזה בכלל לא מצחיק, והסרט נשאר תקוע בעבר וזה נראה פתטי?
אז הפעם זה לא ככה:

(הערה קטנה: יכול להיות ששלחתי את הקטע הזה לחלקכם כבר במייל, אבל זה כל־כך טוב שהחלטתי לפרסם בבלוג)