אונליין דייטינג: מה להגיד בשיחה הראשונה

הנה, אני מודה: בדייטינג אני לא מבין דבר, קל וחומר באונליין דייטינג. בור מוחלט. לעומת זאת, במספרים, הסתברויות וניתוחים סטטיסטטים אני מבין לא רע. אז מדוע לא לנצל את הידע בנושא מסויים לטובת הצלחה בנושא השני?

האתר OkCupid ניתח כחצי מליון התקשרויות ראשוניות. הם בחנו איך מילים מסויימות וביטויים מסויימים המשולבים בשיחה משפיעים על אחוז התגובות המתקבלות. התוצאה: אוסף של חוקי אמור ואל תאמר כשאתה מציג את עצמך. חלומי.

את המחקר המלא תוכלו לקרוא כאן. אני אביא שתי נקודות שתפסו את תשומת ליבי.

תקראו ספרים!

תחביר שגוי, שגיאות כתיב ודיבורשת מרתיעים את בני הזוג הפוטנציאליים (ידעתי!!!). הגרף הבא מציג את אחוזי התגובות להודעות שהכילו את המילים המצויינות. אמנם הניתוח כולו נעשה על הודעות באנגלית, אבל המגמה ברורה.

netspeak-chart.png

תשקלו להפוך לאתאיסטים

הגרף לא משקר: דת תשפר את הסיכויים שלך לקבל תגובה להודעה, אבל באופן די פרדוקסלי, אתאיזם יעזור לך הכי הרבה.

god-chart.png

למאותגרי האונליין דייטינג, כמוני, המחקר הזה הוא כמו אויר לצוללים ואני ממליץ לקרוא את כולו. מי אמר שבאהבה אין מדע?

כמה הרהורים בנוגע לקורס צלילה

  • רבים ממדריכי הצלילה מעשנים. קצת מוזר בהתחשב בכך שהם הורסים לעצמם את האיבר שמספק להם פרנסה.
  • מדריכי צלילה לא יודעים עברית: "חמש מטר", "וידיתם מסיכה" (מחריד!!), "מיליתם אויר" (עוד יותר מחריד!! למאותגרים: חמישה מטרים, וידאתם מסיכה, מילאתם אויר.)
  • למי שרוצה לעשות קורס צלילה בעתיד: למחיר שמציעים לכם הוסיפו מיד עוד 100 שקלים בהם תקנו נעלי צלילה (בוטיז). באילת הן הכרחיות בגלל החוף הסלעי.
  • כדאי גם להתכונן לעוד הוצאה של 250 שקלים להתמחות נייטרוקס. אבל זה לא חובה.
  • אילת מלאה בערסים, נכון, אבל משום מה הם מדירים רגליהם ממועדוני הצלילה. אז כן! יש אזורים חפים מערסים באילת! (אבל לא לשמוח יותר מדי. לא תוכלו להמלט מהם לחלוטין).
  • הקורס לעיתים הזכיר לי קורסים צבאיים: אומרים להגיע מוקדם, אבל דברים מתחילים לזוז מאוחר, הסעות מתעכבות וכו'. כניראה שזה נובע מהאופי ה"צעיר" שיש לקורס. בקורסים אחרים שהייתי בהם, שנחשבים ליותר "בוגרים", העניינים התנהלו ביעילות תוך התחשבות מירבית בזמנם של החניכים.
  • אבל בשורה התחתונה, הקורס הוא תענוג צרוף וכיף חיים אמיתי. אתם תהנו מכל רגע. מבטיח.

לא כל יום פורים

לפני מספר ימים שוחחתי עם פלוני על אודות חג הפורים. בקנאות כפייתית לעברית הייתי חייב לציין את העובדה (הידועה לכל) כי פור הוא גורל, והנה הפסוק מתוך המגילה: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל (אסתר פרק ג' פסוק ז').

כל זה היה פורח מזכרוני אלמלא באותו הערב, בעוד ערב של גלישה חסרת תכלית בביתי נתקלתי בסרט הישראלי הידוע פורטונה. השם פורטונה הוא שמה של אלת המזל הרומית. התחילית פור נראתה לי פה חשודה. היתכן שיש קשר בין הפּוּר העברי (שאגב, על פי אבן שושן מקורו באכדית) לבין פורטונה? ובכן, לא ברור.

על פי ויקיפדיה, מקור שמה של האלה הוא ב-Vortumna, שפרושה "מי שסובבת את השנה" , אך לפי מילון וובסטר, התחילית fors פרושה בלאטינית מזל או גורל. בעוד אתר מצאתי כי פירוש השם הוא מזל טוב. באתר נוסף יש שוב מחלוקת על השם.

קיוותי למצוא פה קשר חד משמעי, אך לא כך הוא. נו טוב.

המנון לטבלה

האתר המצויין בוינג בוינג מפרסם את פגוש את היסודות, המנון קצבי לטבלה המחזורית של היסודות. זה אמנם נועד לאיזה תוכנית ילדים, אבל זה עדיין ת ע נ ו ג.

ואגב, אם המוזיקה פה נשמעת לכם משובחת במיוחד, זה מפני שהיא נכתבה ומבוצעת בידי פעמיים זוכת פרס האמי, להקת TMBG.

שבר ענן ושברו

כניראה שאצלי אין מחשבה תחילה, כי סוף המעשה היה ממש בסוף המעשה. במה דברים אמורים? תמשיכו לקרוא. מזה זמן מה אני חושב על איסוף מי גשמים. כלומר איסוף ביתי. השקעתי זמן יקר בתחקירי אינטרנט, קראתי מאמרים ובלוגים, בדקתי את תקינות המרזב אצלנו בבית והתעניינתי במחירים של מיכלים ומשאבות. אבל אז, שאלתי את עצמי את השאלה הראשונה שהייתי צריך לשאול: איזה גודל מיכל צריך? ואז, בסדרה של חשבונות פשוטים ביותר, הסתבר שפשוט לא משתלם מבחינת חיסכון במים לאסוף מי גשמים. כן. מה שאתם קוראים. הנה החשבון שעשיתי:

שטח הגג של הבית של ההורים שלי הוא בערך 100 מ"ר. ממוצע המשקעים באזור מגוריהם הוא 0.5 מ' בשנה. נכפיל את המספרים זה בזה ונקבל את כמות המשקעים השנתית: 50 קוב. בבית גרים 5 נפשות. בממוצע נפש צורכת כ-5 קוב מים בחודש. כלומר, סך כל המים המגיעים מהשמיים יספיק לחודשיים בלבד, וזה במקרה של בית פרטי. בבית משותף בעל אותו שטח גג, עם דיירים רבים, הכמות לכל נפש תהיה קטנה באופן מגוחך.

את כל החישוב הזה עשיתי עוד בתחילת הקיץ, כשהתכוונתי לעבוד על הפרויקט הזה. בימים האחרונים, הזדחלה לראשי מחשבה מטרידה הרבה יותר.

שטח מדינת ישראל הוא כ-20 מליון דונם. בערך מחצית מהם מוגדרים כמדבר, דהיינו פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. נתייחס למחצית השטח, כלומר 10 מליון דונם, ונניח שממוצע המשקעים זהה: 0.5 מטרים בשנה. שוב נשתמש במחשבון ונקבל כ-5 מיליארד קוב מים. זו בערך סך כל כמות המשקעים השנתית בישראל. על פי ויקיפדיה, צריכת המים הצפויה בשנת-2015 היא כ-2.5 מיליארד קוב מים. כלומר, צריך לאסוף (בין עם איסוף טבעי בנחלים ובאקויפרים ובין עם איסוף במאגרים) חצי מכמות המשקעים השנתית. וזה רבותי, בלתי אפשרי. אז מה הפתרון? אפשר להתחיל במה לא להתמקד: לא להתמקד באיסוף מי גשמים. חייבים לעבוד בכמה אפיקים במקביל, כאשר איסוף מי גשמים הוא אחד מהם. מיחזור מים (טיהור מי ביוב ומים אפורים) והתפלת מי ים הם הכרחיים. אין מכך מנוס, ועל כן יש להתחיל את זה עתה כי לא נוכל להתחמק מזה בעתיד.