מי ששמע רשת ב' בימים האחרונים לא יכל לחמוק מהן: רצף של פרסומות המזכירות לנו כי זמננו בעולם הזה קצוב. פסטיבל זמרירי דיכאון.
רוב הפרסומות הן של איזושהי מערכת התרעה (ולפני שאתם אומרים שצריך לכתוב התראה תקראו את זה.) על תאונות דרכים. באחת מהן, שומעים אב המתקשר תוך כדי נסיעה לאישתו: "מאמי, הילדים כבר ישנים?", האשה: "יובל רוצה להגיד לך לילה טוב". אבא: "יובלי? לילה ט-" רעש של תאונת דרכים. יובל: "אבא? אבא?". באחרת, נהג שולח מסרון למישהו: "אל"ף, נו"ן, יו"ד, רווח, בי"ת, דל"ת, רי"ש …" רעש של התנגשות. פרסומת אחרת היא של חברה לביטוח חיים. שומעים אנשים חוגגים: "שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים ש…" ואז דממה, ואחריה קריין שמסביר שכדאי שתעשה ביטוח חיים.
אז נתחיל מהסוף. ביטוח חיים זה באמת דבר חשוב. חשוב מאוד. אם שואלים אותי, זה צריך להיות מעוגן בחוק, כמו חוק פנסיה חובה. אבל ההפחדה הזאת פשוט תדחה אנשים. בקשר לתאונות הדרכים, רוצים למנוע אותן? אל תשלחו מסרונים ואל תדברו בטלפון בזמן הנהיגה. כן, אני יודע שחוקית מותר לדבר עם דיבורית, אבל בואו נהיה רציניים לרגע. זה טמטום לדבר בזמן הנהיגה, עם דיבורית ובלי דיבורית. טמטום. הפרסומת הזאת עלולה ליצור את הרושם, שאם המערכת מותקנת, תוכל לסמס בביטחה. בולשיט מוחלט. ואגב, הפתרון הזה של דיבורית, מזכיר לי מה שג'רי אמר לגבי קסדות: